גן נעול, בית שלישי ג׳:ה׳Gan Naul, House III 3:5
א׳"ויאמר לו היועץ למלך נתנוך? חֲדַל לך, למה יַכּוּךָ?" (דהי"ב כה, טז). פירושו. הכתוב הזה נאמר אצל אמציה מלך יהודה שהכה את בני אדום. ואחר שגבר עליהם הביא אליליהם ליהודה, לפניהם ישתחוה ולהם יקטר. ונאמר "ויחר אף יי' באמציהו, וישלח אליו נביא ויאמר לו 'למה דרשת את אלהי העם אשר לא הצילו את עמו מידיך?'". ועל זה השיב לו "הליועץ למלך נתנוך?". והנה הנביא דבר בדבר ה', לא מחכמתו. ובתורה נאמר "והיה האיש אשר לא ישמע אל דברַי אשר ידבר בשמי, אנכי אדרוש מעמו" (דברים יח, יט). ותבין כי אמציהו חטא חטאה גדולה בתשובתו שהשיב לנביא, מלבד החטא עצמו שעבד לאלילים. כי השוה דברי הנביא לדברי יועץ. והוא האיש שהוקם להודיע לעם משפט מעשה התורות והחֻקים, כדת מה יעשו ישראל. ואין ספק שהיה הנביא הזה יועץ לעם, כי הנביאים הם חכמי לב ומורי הוראות בישראל. ולכן אמר אמציהו בגאותו "הליועץ למלך נתנוך?". כלומר אתה יועץ לעם, ומי נתנך יועץ למלך להגיד לו מה יעשה? ופסוק זה ראיה לדברינו (חלון כ"א) שלא יפול תאר "יועץ" זולתי על בעל העצה שאחרים נשאלין בו ומבקשים ממנו עצות. ו"יועץ" הנזכר בכתוב זה סתם ענינו יועץ בחכמה, כי יעצו בדרכי התורה, כדרך "ויהונתן דוד דויד יועץ". ועוד ידובר בענין זה.
1
ב׳"וזכריהו בנו יועץ בשכל". (דהי"א כו, יד), פירושו היה יועץ לעם במדיניות ובדרכי העולם. והיו מועצותיו בהשכל, והעושין על פיו הצליחו. ודע כי היועץ בחכמה האסופה בנפשו, ומודיע לעם משפט מעשה החֻקים והתורות, יוכל השואל לבטוח על מועצותיו שלא ייכשל בהן. כי החכמה עליונה, והיועץ החכם אינו רק מגיב בדבר-עצה שקבל מן השם ב"ה, כמו שבארנו (חדר א' חלון י"ב). וידוע כי "עצת יי' לעולם תעמוד" (תהלים לג, יא) והיא מזוקקת שבעתיים בתבונה שאין לה חקר כמבואר למעלה (חלון י"ב). אבל היועץ במדיניות ובדרכי העולם, אעפ"י שהיועץ משכיל ומבין בטבע והתיישב הרבה על הדבר והוא בעל נסיונות רבים, יוכל לטעות בהסכמתו. והשואל העושה על פי עצתו יכשל, כי אין בכח האדם להסכם במופתי הבינה והדעת מלבו. גם נעלמים ממנו המקרים המתחדשים כל רגע תחת השמש, ובארנו זה למעלה (חלון ו'). והיועץ בטוב כדרכי העולם ובמדיניות הוא האיש המנוסה שמועצותיו היו טובות תמיד, ויבטחו עליו בני אדם בעבור הנסיונות שראו ממנו. וזהו שבארנו למעלה אצל אחיתופל שהיו מועצותיו בשכל טוב, והעושים על פיו הצליחו. ובספר "מעין גנים" יתבאר בעז"ה כי לשון "שֵׂכֶל" נופל על הדברים המדיניים שאינן תחת סוג החכמה והבינה. ובתנאי שהדבר שימציא השכל באלה הענינים יהיה הגון להצלחה. ודברים יקרים כתבנו שם. ובארנו כל הכתובים שנכתב בהן לשון "שכל" מסוג זה, שהנחת כולם על ההמצאות שיצליח בהן העושה. אבל אם לא יצליח, אעפ"י שהמציא המצאה גדולה לא יתואר בתאר "שכל". וזה האיש זכריהו היה יועץ בשכל, כלומר כל מה שיעץ לעם בעסקיהם עשו והצליחו. ולכן נכתב מלת "בשכל". ואם היה כתוב "יועץ" סתם, היה מתפרש על יועץ טוב בחכמה כדרך "ויהונתן דוד דויד יועץ" (דהי"א כז, לב). "יועץ וחכם חרשים" (ישעיה ג, ג). עכשיו שנכתב "יועץ בשכל" למדנו שהיה יועץ טוב במדיניות. ודע כי היועץ הטוב במדיניות אות כי השגחת השם דבקה עמו, כי הצלחת השכל לא תתכן זולת ההשגחה העליונה, כדרך "ויהי דוד בכל דרכיו משכיל ויי' עמו" (שמואל א יח, יד). והשגחת השם לא תדבק זולתי בחכמים צדיקים. וזה מופת שהיה זכריהו חכם וצדיק. וזה ברור. ואם תראה דברינו על הנחת שרש "שֵׂכֶל" אז יתבאר לך הכל על נכון.
2