גן נעול, בית שלישי ג׳:ז׳Gan Naul, House III 3:7
א׳"המלך אין בך? אם יועצך אבד?" (מיכה ד, ט). פירושו הנביא מנחם את בני הגולה הנאנחים על אבדן כבודם וממשלתם, כי אין מלך, ובגוים אין תורה. [והבטיח] "ואשיבה שופטיך כבראשונה ויועציך כבתחלה". ובארנוהו (חלון ב') למעלה. ו"שופטיך" כולל המלך השופט משפטי המלוכה. וכן השופטים בענינים בין איש ובין אחיו במשפטי התורה. ו"יועץ" הוא המודיע עצות לשואלים בו במעשה התורות והחֻקים. ועל הראשון אמר "המלך אין בך?" כלומר למה [צר לך] על העדר המלוכה. ועל השני אמר "אם יועצך אבד?", כלומר למה צר לך על הֶעְדֵר היועצים הטובים בחכמה המודיעים לך מה תעשה. אל תצטער עוד כי עתה תבא אליך "הממשלה הראשונה ממלכת לבַת-ירושלים" (מיכה ד, ח). ויהיו שופטיך כבראשונה ויועציך כבתחלה. ולכן נזכר "יועץ" סתם המורה יועץ טוב בחכמה.
1
ב׳"מוליך יועצים שולל ושופטים יהולל" (איוב יב, יז), פירוש. ביד השם ב"ה הכל, האדם ולבו ומחשבותיו. ואם חפץ מוליך היועצים הטובים בעלי-העצה היועצים לעם והמנוסים במועצותיהם, בהשתוללות, כמו "אשתוללו אבירי לב" (תהלים עו, ו). "וסר מרע משתולל" (ישעיה נט, טו). וכן אמר רש"י ז"ל כי "שולל" לשון שטות. מוליכם בשטות כשהוא רוצה לערב ולבלע חכמתם. וכן אמר ראב"ע ז"ל. ואם יתנו עצה בעת ההיא לשואליהם, יכשלו העושים על פיהם, כי השם ב"ה סכל עצתם [כדי להביא] הרעה על האיש או האומה שנגזרה עליהם הגזרה העליונה. כדרך "לוכד חכמים בערמם, ועצת נפתלים נמהרה" (איוב ה, יג) ובארנוהו בבית השני (סוף חדר יא) ויתבאר עוד בעז"ה. וכן השופטים משפט צדק בין איש ובין רעהו יסכלו ולא יבינו משפט. וגם זה בעבור פשעים קדומים. ולכן אמר "יועצים" סתם, לפי שמדבר על יועצים חכמים טובים, ובעבור הגזרה ישתוללו לעתים.
2
ג׳"עם מלכים ויועצי ארץ הבונים חרבות למו" (שם ג, יד). פירוש. הייתי שוה בקבר עם המלכים ועם יועצי ארץ. והם השרים החשובים בעלי העצות שהמלכים שואלים פיהן מה יעשו בכל דבר ודבר. וכפי הבדל הענינים כן הבדל היועצים. קצתם שרים יועצים בדברי המלחמות. וקצתם יועצים בדברי המדינה והדתות הנמוסיות. וקצתן יועצים בדברי הבנינים והסחורות וכל מלאכת מעשה; והם יושבים עם המלך והוא נועץ מהם. ולפיכך על יועצים מדיניים שאינן יועצים בחכמה ובענינים האלהיים, כי הכתוב מדבר על כלל מלכי הגוים ויועציהם שלא נחלו החכמה, אמר מלת "ארץ". לא אמר "עם מלכים ויועצים", כי היה מורה על יועצים בחכמה כדרך "וברוב יועצים תקום" (משלי טו, כב). והסמיך התואר [יועץ] למלת "ארץ", מורה יועצים בדברים שהן תחת השמש כפי דרכי שִׂכְלָם ובינתם, כמו המלחמות והדתות הנמוסיות והבנינים והסחורות והמלאכות, והם לפי מועצותיהם שהן על הרוב לתקן המדינה, הן באופן בעניני הערים והמבצרים, הן להמציא חדשות להגדלת המסחר וכל כיוצא בזה.
3