גן נעול, בית שלישי ט׳:ז׳Gan Naul, House III 9:7

א׳"יחד עלי יתלחשו כל שונאי, עלי יחשבו רעה לי" (תהלים מא, ח). פירוש. צרי ושונאי המבקרים אותי בחליי חושבים עלי רעה בטבע ציוריהם, ומפרש מחשבותם. "דבר בליעל יצוק בו, ואשר שכב לא יוסיף לקום" (מא, ט). פירוש הם אומרים לשואלים אותם "חלי קשה קבוע בו, ולא יקום ממשכבו". כי מִטֶבַע לב האדם להאמין בנקל הדבר שיתאוה אליו, כמו כן אויבי דוד שהיו מתאוים רעתו, כשראהו חולה האמינו וחשבו כי לא יקום מֵחָלְיוֹ. ואין כן אוהביו שהיו מְקַוִים טובתו היו מתנחמים וחושבים שאין חליו כבד, ושבמהרה ישלח השם דברו וירפאהו.¹מליצה ע"פ תהלים קז, כ ועל כן נזכר²מלת "יחשבו" בקל. או תפרש "דבר בליעל יצוק בו" יזמת פלילים הם המציקים בו, ולכן "אשר שכב לא יוסיף לקום", כי יגוע בעונו. אלה מחשבות שונאי דוד האומרים לנפשו "אין ישועתה לו באלהים סלה" (תהלים ג, ג). לא כן יודעיו ואוהביו החושבים אותו לחסיד שבחסידים. ולשני הפרושים הוצרך מלת "יחשבו" בקל.

ב׳"והוא לא כן ידמה, ולבבו לא כן יחשוב" (ישעיה י, ז). פירוש. הנביא הודיע כי סנחריב הוא מטה-זעמו של הקב"ה, וְשָׂמֵהוּ גיבור ותקיף לשלול ולבוז העמים, כמו שאמר "הוי אשור שבט-אפי, ומטה הוא בידם זעמי" (י, ה). גם הצדיקים והחכמים שראו עניני סנחריב ידעו כי הצור למשפט יִסְדוֹ³מליצה ע"פ חבקוק א, יב ולהוכיח העמים. גם הוא עצמו היה ראוי לו שיחשוב כן, וליחֵס הגבורה לאלהי האלהים השוכן בציון. אבל הרשע הזה היה מִכַּת ה"חכמים-בעיניהם" הדוברים אולת ואומרים "ידינו רמה", כדרך "פן יאמרו ידינו רמה ולא יי' פעל כל זאת" (דברים לב, כז). ועל כן התנשא בלבבו גם על מעון הקודש, והשוה ציון וירושלים לערי העמים העובדים לאלילים. והוא דמיון שוא. גם חשב כי זרועו תעמוד לו להכרית הגוים כולם כחפצו, בין צדיק בין רשע. ועל הראשון אמר "והוא לא כן ידמה" (ישעיה י, ז) המלים "לא כן" כמו "כן בנות צלפחד דוברות" (במדבר כז, ז). "כן" הוא הנכון, והוא⁴סנחריב דימה שלא על נכון. ועל השני אמר "ולבבו לא כן יחשוב" (ישעיה י, ז), כלומר מחשבה זו גם היא לא נכונה. ואמר "כי להשמיד בלבבו ולהכרית גוים לא מעט" (י, ז) ובזה מפרש רעת מחשבתו, שאינו חושב שהוא ככלי אף ה' להעניש על ידו הרשעים, אבל מיחס הגבורה לזרועו. וברשעתו מבקש לעקור את הכל כצדיק כרשע. ואמר "הלא ככרמיש כַּלְנוֹ וגו' מירושלים ומשומרון, הלא כאשר עשיתי לשומרון ולאליליה כן אעשה לירושלים ולעצביה" (י, ט-י). וזה מפרש רוע דמיונו שאינו מאמין בה' השוכן בציון, ולכן מדמה ירושלים עיר הקדש לערי ממלכות הגוים. ובספר "מעין גנים" יתבאר שרש "דמה" בעז"ה, ופה קצרנו. גם בארנו בבית השני (חדר יב חלון טז) מענין סנחריב ורשעתו. ולפי שהוא וסיעתו החכמים-בעיניהם חשבו כן כפי טבע הרעים, והחכמים והצדיקים חשבו להיפך. וכמו שאמר "היתפאר הגרזן על החוצב בו?" (ז, טו), לכן נזכר בבנין הקל,⁵כיון שיש מחשבות שונות בין האנשים, כי הצדיקים אינם חושבים כך והבן.

ג׳"אל יחשָׁב לי אדוני עון" (שמואל ב יט, כ). פירוש. שמעי התנצל עצמו נגד דוד שכל מה שעשה היה בשגגה ובסכלות לא בזדון הלב, כי באמת היה טועה בענין דוד. וחשב כי ה' ישלם לו⁶דוד על פניו בעבור שהוא "איש הדמים" (שמואל ב טז, ז) ושלקח הממלכה מיד שאול ובניו שלא כדין ובחזקה. ואין ראוי לחסיד כמוהו שימיתהו בעבור זה, אם בתום לבבו קללו. וכפי מחשבתו היו מעשיו לשם שמים, ואין זה אלא חטאה ושגגה ולא עון והעזת הלב. והנה היה הדבר שקול לדון את שמעי לכף זכות ולהאמין בהתנצלותו או לדונו לכף חובה ולחשבו כמזיד ובעל עון. לכן אמר "אל יחשוב לי אדוני עון" בבנין הקל כלומר חסיד שכמותך המושל ביראת אלהים מִטֶבַע ציוריו הטובים לבלתי יחושב לי מה שעשיתי לעון כי אם לחטאת ושגגה. וכבר רמזנו עליו בבית השני (חדר א חלון ה), ובספר "באר מים חיים" על שרש "ידע" בעז"ה יתבאר היטב.