גן נעול, בית שלישי ט׳:ט׳Gan Naul, House III 9:9
א׳"הלהוכח מלים תחשובו" (איוב ו, כו). פירוש. איוב אמר לרעיו שטענותיהם אין בהם ממש. ומלת "מלים" מונח גם על דברים רֵקים יוצאים מפי המדבר בדרך העברה. "מי זה מחשיך עצה במלין בלי דעת" (איוב לח, ב). ורמזנו על זה למעלה (חדר ח חלון יב). ומלת "תוכחה" מונח על הדבור המדעי ונצוח המופתי,1עם הוכחות הגיוניות כמו "ותוכחתי לא אביתם" (משלי א, כה). על זה רמזנו למעלה (חלון ב). ועל זה אמר האתם חושבים לעשות מלין לתוכחת לנצחנו בהם? אין זה אלא מחשבת דמיון והבל. כי החכמים והיודעים שומעי מליכם חושבים אותם לדברי רוח, לא לתוכחות ברורות, ולכן נזכר בקל.
1
ב׳"גָרֵי ביתי ואמהותי לזר תחשבוני" (איוב יט, טו). פירוש. גם גָרֵי ביתי שרחמתי עליהם להושיבם בביתי והם אוכלי לחמי, כשראו רוב מכאובי וצרתי ושפלותי לא אמרו "יד יי' נגעה בו, ונשתתף בצערו לנחם אותו ולדבר על לבו, ונזכור לו חסדיו ורחמיו עמנו". אבל בגזרת השם ב"ה הִרְבָּה צערי שיהיו גָרֵי ביתי ואמהותיו מִכַּת הרשעים כפויי טובה. ולא לבד שלא יחשבוני אדון להם, אבל גם אינני שוה עמהם במחשבתם להיות כאחד מהם בביתי, כי לאיש זר ונכרי יחשבוני, וכאילו אין לי משפט ודבר בבית הזה. ולא לכם רעי לעשות כן, כי אתם מִכַּת אנשי חסד, שאינם מתהפכים מאוהבים לאויבים בעת צרה. אבל עליכם לרחם בעת צרה, כי יחשבו שמאת ה' היתה זאת עד ישוב לרחם עלינו ברחמיו וכרוב חסדיו. ועל זה אמר "חנוני חנוני אתם רעי, כי יד אלוה נגעה בי" (יט, כא).
2
ג׳"הן ידעתי מחשבותיכם" (איוב כא, כז). פירוש. שמעתי מה שאתם חושבים בדרוש זה. ודבר זה אמר איוב לרמוז שטען על מה [שהגידו]. והנה תאר דעתם בתאר "מחשבות" לפי שלא בדעת ידברו, לא הבינו ולא השכילו האמת לפרש דעת איוב. ולכן [זה] ככל מחשבה דמיון והבל העולה על רוח האדם והוא מחזיק במחשבותיו. ועוד יתבאר פסוק זה בספר "באר מים חיים" בעז"ה.
3
ד׳"הנני מעיר עליהם את מדי, אשר כסף לא יחשובו וזהב לא יחפצו בו" (ישעיה יג, יז). פירוש. הנני מעיר על בבל את מדי והם ירדפוהו, כמו שאמר "כל הנמצא יִּדָקֵר, וכל הנספה יפול בחרב. ועולליהם ירוטשו לעיניהם" (יג, טו-טז). והנה הכסף והזהב נחשבים בעיני כל אדם, והיה לו לומר "לא יֵחָשֵׁב להם" בבנין נפעל, כמו "כסף לא נחשב בימי שלמה למאומה" (מל"א י, כא). אבל אין הכתוב מדבר שאינם חושבים הזהב והכסף בטבע. אך אמר כי בטבע הנלחמים עם אחד הממלכות פעמים יתנו עיניהם בכסף ובזהב, כי עיקר מלחמתם לקנות הון ועושר, והנאספים אל ערי המבצר והנדחים במדינה יתנו כסף וזהב כֹפר נפשם, ותהיה להם נפשם לשלל. ופעמים תהיה המלחמה מפני שנאה, ובציור שנאתם לא ישקטו ולא ינוחו עד ישפכו דם שונאיהם כמים, ולא יאבו לקחת כֹפר. ומן המין הזה היתה המלחמה על בבל, כי השם יעיר עליהם את מדי שנואי-נפש בבל, ולא ילחמו אתם בעבור ציור החשק לחשוב לקחת אוצרותיהם הזהב והכסף, אך ילחמו אתם בציור השנאה הגדולה ואכזריות חימה, ויחשבו להשחית מנער ועד זקן טף ונשים. ולפי שיש נלחמים בעבור החמדה ומחשבתם לקחת כופר כסף וזהב לכן נזכר2מלת מחשבה בקל. ובפירוש רש"י ז"ל (יג, יז) "אין חוששין כי אם להרוג ולהנקם על כל הרעה אשר עשו מלכי בבל לכל העמים", ע"כ. ויפה פירש.
4
ה׳"יחשוב לתבן ברזל, לעץ רקבון נחושה" (איוב מא, יט). פירוש. פסוק זה אמר השם ב"ה לאיוב להודיעו ענין הלויתן אשר במים, שלרוב קושי התפעלותו וגבורתו חושב ברזל חנית וכידון לתבן. ואם ישיגהו הברזל יחשוב כי השיגהו תבן. וכן כשיוכה בנחשת יחשוב שהיה עץ רקבון. ויש להתבונן כי בהיות שאין לו רֵעַ בגבורה, והמחשבה הזאת לו לבדו, היה ראוי שיהיה בנפעל "יֵחָשֵׁב לו"? וכדרך הכלל שיסדנו על זה למעלה (חדר ב חלון ט). אבל צריך שתדע כי אעפ"י שנכתב זה אצל הלויתן יש כמוהו חיות ביבשה דומים אליו בענין זה שלא יפצעם הברזל והנחשת, בעבור שריון קשקשותיהם החזקים והקשים לא יעברום חרב וחנית, כמו שהעידו על החיה היוצאת מנהר נילוס אל היבשה, הנקראת קרוקאדיל,3תנין, תמסח ואין ספק כי יש עוד כדוגמתן בענין זה. ולכן נאמר "יחשוב" בקל כי הוא וחבריו חושבים בטבע גבורתם וחוזק קשקשותיהם הברזל לתבן והנחשת לעץ רקבון. ושאר החיות והבהמות הוא להיפך.4כיון שיש מחשבות שונות בין הנבראים, לכן הוא בנטיה בקל ואין כן "לקש נחשבו תותח" (מא, כא) ויתבאר בבית זה בעז"ה.
5
ו׳"יחשוב תהום לשיבה" (איוב מא, כד). פירש רלב"ג "הרואה יחשוב תהום לאיש שיבה מחוזק הלובן למיעוט המים הנשארים שם", ע"כ. וזהו מחשבה של דמיון. ואפשר לפרש שהרואה כי אזלו מים יחשוב התהום הנגלה לפי שעה לאיש שיבה שאפסו כחתיו ונקרחו שערות ראשו, כן אפסו מימי התהום. ואחרים הרואים כי הלויתן עבר במקום זה חושבים באמת שהוא העביר המים הרבים ממקומם. ולכן בנוי בקל.5מפני חילופי מחשבות של החושבים ורש"י ז"ל פירש "תהום חשוב לפניו בחולשה ותשות. לשיבה שהוא חלוש ותש", ע"כ. ואפשר שגם בדבר זה ידמו ללויתן שאר התנינים הגדולים אשר בים וחושבים גם הם תהום בתשות לשיבה, וראוי גם לפי פירוש זה להבנות בקל וכדרך שפרשנו אצל "יחשוב לתבן ברזל", אבל לא ידעתי לכון מה ענין חולשה ותשות לתהום.
6