גבורת אנשים י״בGevurat Anashim 12
א׳ונראה לתרץ כל זה ע"פ אשר נקדים עוד מ"ש הרא"ש בתשובה כלל מ"ג דין י"ב וז"ל ומ"ש שיגרשנה ולא יתן לה כתובה היינו אם הדין כך שכופין אותו להוציא אז כופין אותו להוציא ע"פ דבריה דמהימנא כההיא דרב המנונא אבל לענין ממון כיון שעומד וצווח ואמר שגבורת אנשים יש לו ובא עליה כדרך כל הארץ ושלא כדין הוא מגרשה וחפץ להיות אצלה אין כח לב"ד להוציא ממנו ממון אבל אם בלא כפיה נאות לגרשה יתן כתובה כיון שמדעתו מגרשה. ולענין כפיה ודאי הוא כמו שכתבת שכופין אותו להוציא דלא דמי להיא אמרה מיניה והוא אומר מינה שאין כופין להוציא אלא אם כן באה מחמת טענה (יבמות שם) דהתם אין לה מניעת עונה אבל הכא הכל יודעים כלה למה נכנסה לחופה ודמי לאיני זן ואיני מפרנס (כתובות עז.) ולענין כפיה ידעת מ"ש ר"י ז"ל שר"ל בכל הני יוציא ויתן כתובה דבפ' המדיר שכופין אותו בשוטים וראיותיו אצלך בתוספות ודעת הירושלמי (גיטין פ"ט ה"ט) שהביא אין מעשין אלא לפסולות ומה שפי' ר"ח ז"ל אההיא דירושלמי דאין כופין אלא היכא שמפרש בה כופין והוא גורס האומר איני זן ואיני מפרנס כופין אותו ויוציא ויתן כתובה ומסתבר שכופין לרב שאי אפשר לה שתמות ברעב וההיא דהחולץ (יבמות לט.) דחוזרים אצל גדול למכפייה היינו בשביל שמונע ממנה כל מיני אישות אבל משום תשמיש לחודיה לא כייפינן והארכתי הרבה בפסקים (עי' יבמות פ"ו סי' יא) והסכמתי שאין כופין אלא בבאה מחמת טענה והיכא דליכא למיחש שמא נתנה עיניה באחר על אחת מן הדרכים שכתוב בתוס' עכ"ל הרא"ש בתשובה.
1