גבורת אנשים כ״הGevurat Anashim 25
א׳והשתא נמי ניחא מה שהקשינו לעיל דבתשו' הרא"ש כלל מ"ג דין ב' כתב בטענת גבורת אנשים דבעינן באה מחמת טענה והוא נגד התוספות וכל הפוסקים ונגד תשובת ריצב"א עצמה שהביא הרא"ש בקצרה. ועוד הקשינו תשובת רמב"ן סי' קמ"א אתשובת רמב"ן סי' קל"ט דסתרי אהדדי. ובמה שכתבנו יתיישב הכל על נכון דודאי לענין היכא שהוא מודה או לענין נאמנות אפילו אינה באה מחמת טענה נאמנת וכדאיתא בתוס' וכל הפוסקים והיינו לענין דאמרינן ליה להוציא וליתן כתובה דאי הוי מודה היה צריך להוציא וליתן כתובה דלא דמי לאינו יורה כחץ דאע"ג שהוא מודה א"צ להוציא כיון שאינה באה מחמת טענה דהכא אינו מקיים מצות עונה כלל.
1
ב׳ומ"ש בתשובת הרא"ש כלל מ"ג דין ב' ובתשובת הרמב"ן סי' קל"ט דבעינן באה מחמת טענה היינו לענין מה שכתבו שם כופין אותו דלענין כפיה אין כופין אלא בבאה מחמת טענה וכמו שכתבתי לעיל בשם התוס' והרא"ש בפסקיו ובתשו' כלל מ"ג דין י"ב. ויש לדקדק כן מלשון תשובת רמב"ן גופיה סי' קמ"א שכתב וז"ל בטוענת אינו יכול נאמנת דאינה מעיזה בפניו וכופין אותו לגרש וכ"כ ריב"א והביא ראיה מההיא דאמר שמואל האומר אי אפשי אלא הוא בבגדו והיא בבגדה יוציא ויתן כתובה.
2
ג׳ועוד נראה דהכל יודעים כלה למה נכנסה לחופה ועל דעת כן נשאת לו הלכך אפילו טוענת סתם שאינו יכול יוציאנה בגט וכל שכן בבאה מחמת טענה דאמרה בעינא חוטרא לידא ומרא לקבורה עכ"ל. דיש לדקדק דמתחלה כתב וכופין אותו לגרש ואח"כ כתב יוציאנה בגט ולא כתב לשון כופין ועוד שכתב והביא ראיה מהיא בבגדה כו' והתם ודאי אין כופין דהא לא קתני אלא יוציא וכל היכא דקתני יוציא אין כופין וכמ"ש כל הפוסקים והרמב"ן גופיה בכמה דוכתי וכ"כ הרב המגיד פי"ד מה' אישות דין ח' בשם הרמב"ן והרשב"א דכל היכא דתני יוציא אין כופין אלא ודאי ה"ק נאמנת וכופין אותו לגרש במקום שהדין נותן שכופין וכמ"ש מקודם בסמוך בסימן קל"ט דהיינו בבאה מחמת טענה ואח"כ כתב הלכך אפילו טוענת סתם שאינו יכול יוציאנה בגט ולא כתב כופין כיון שאינה באה מחמת טענה.
3