גבורת אנשים ל״דGevurat Anashim 34
א׳עוד כתב מוהר"ר יוסף ז"ל שם להביא ראיה מתשובת הרא"ש כלל מ"ג דין י"ב והבאתי דבריו לעיל סי' י"ד בקצרה וכבר סתרתי למעלה כל דבריו מצד הדין.
1
ב׳וגם מצד הלשון של תשובת הרא"ש אין דבריו נכונים שהרי הרא"ש בתשוב' בתחלת דבריו כתב היינו אם הדין כך שכופין אותו להוציא כו'. אלמא דמספקא ליה. וכן דוחק לומר דמ"ש הרא"ש ולענין כפיה כו' קאי אמילתא אחריתא לגמרי ולא אשאלה דמיירי מינה. וכן דוחק לומר שנחסר לשון השאלה בתשובת הרא"ש.
2
ג׳גם מ"ש שם מוהר"ר יוסף וז"ל וכן נמי ממ"ש בסוף התשובה ודינא דמאיס עלי ידעת כו' חכמי אשכנז כו' ולא הוזכר בשאלה שאותו חכם השואל שאל כלל בדין מאיס עלי אלא ע"כ שהשואל שאל מהרא"ש שאר שאלות ולא הוזכר בשאלה עכ"ל מוהר"ר יוסף ז"ל. ואני אומר אי משום הא לא איריא דאע"ג דלא הוזכר כלום בלשון השואל שבכלל מ"ג דין י"ב מ"מ הרי השאלה מבוארת בכלל ההוא דין ו' וז"ל וששאלת אשה שיש לה בנים עם בעלה ואמרה מאיס עלי אם כופין לגרש כו'. ואף על פי ששם בדין ו' כבר השיב הרא"ש כיון דאיכא פלוגתא דרבוותא אין לכוף מ"מ חזר והשיב כאן ולחדש שלענין ממון דנין כן באשכנז אבל אין כופין להוציא כדברי ר"ת וגם בטוליטל"ה נהגו שאין כופין וע"ש.
3