גבורת אנשים ס׳Gevurat Anashim 60
א׳וא"כ קשה ג"כ על הטור היאך כתב בסתם דאינה נאמנת לענין כתובה, והיינו ע"פ דברי הרא"ש בתשובה, ולא תפס דברי הרא"ש בפסקיו, שהרי בחו"מ סוף סי' ע"ב כתב כדברי הרא"ש בפסקיו, שהם אחרונים ולא כדבריו בתשובה, וכן בסי' קנ"ד גבי ניסמו ב' עיניו פסק הטור כפסקי הרא"ש להקל באיסורי דאורייתא שכופין אותו להוציא ולא כמ"ש בתשובה (ועיין מה שכתבתי לעיל סי' מ"ד), אלמא דס"ל כל היכא שהפסקים סותרים את התשובות הולכים אחרי הפסקים. וכ"כ ב"י בחו"מ סי' ק"י בשם ה"ר יהודה בן הרא"ש שהשיב וז"ל, כשאני רואה פסקיו עם תשובותיו סותרים הריני הולך אחר הפסקים שהיו אחרונים עכ"ל, והאיך שבק הטור כאן דברי הרא"ש בפסקיו וכתב סתמא כדבריו בתשובה, (ואולי אשתימטתיה דברי הרא"ש בפסקיו), ומכל שכן שכל הפוסקים ס"ל כמ"ש בפסקיו וכן עיקר וכמו שכתבתי למעלה וצ"ע.
1
ב׳ועל הש"ע והרב ר"מ איסרלש קשה יותר שבש"ע סי' י"ז סעיף ב' כתב וי"א שאם היתה קטטה ביניהם או שתובעת כתובתה אינה נאמנת לומר גרשתני אפילו בפניו עכ"ל, משמע דכשאינה תובעת כתובתה נאמנת אפילו לענין כתובה. והרב רמ"א שם הביא בהג"ה שתי דעות וז"ל יש אומרים דבמקום שנאמנת לינשא גובין ג"כ כתובתה. ויש אומרים דאינה נאמנת לענין ממון כלל עכ"ל, וכאן בסי' קנ"ד כתב הש"ע בסתם דאינה נאמנת לענין כתובה וגם הרב לא כתב שום דבר נגדו וצ"ע. ודברי רבינו ירוחם נכונים שהם כדברי הרא"ש בפסקיו, וז"ל רבינו ירוחם בספר מישרים נתיב כ"ג ח"ט, כתבו התוס' שאם היה קטטה ביניהם או אם תובעת כתובתה אינה נאמנת, והרמב"ן כתב שנוטלת כתובתה ונאמנת אפילו לכתובה. ואולי שר"ל בשלא תבעה כתובתה, אבל כשתבעה כתובתה אינה נאמנת דמחמת חמוד ממון אומרת כן, עכ"ל רבינו ירוחם.
2