גנזי מצרים, הלכות ספר תורה י״גGinzei Mitzrayim, Hilkhot Sefer Torah 13
א׳שקולפין ממנו לשם תפילין שמענו שחוזרין ומעבדין אותו בעפצא ובלא ספק אי איפשר לו בלא מלח והוה ליה מליח וקמיח ועפיץ. ובמסכת גטין בפ' המביא תניא בעניין ההוא גברא דעל לבי כנישתא שקל ספר תורה יהב לה לדביתהו אמ' לה הא גיטיך אמ' רב יוסף למאי ניחוש ליה או משום מי מילין הא קימא לן דאין מי מילין על גבי מי מילין ופיר' מי מילין מיא דעפצא שמעת מינת שכל גויל שלספר תורה עפיץ הוא ולא הוצרכתי לברר כל העיקרין הללו אלא כדי להסיר השיבוש שנמצא בפרשת ואתחנן דר' שמו' גאון שתהו בו רבים והגויל הזה אם לספר תורה מעבדין אותו אין מקלפין ממנו כלמ' דבענן שיהו עבים כדי שיהו הקיפו כאורכו שהעורות שלספר תורה כל אימת דהוי עבים טפי מעלו דהא רב אחא בר יעקב כשעשה הקיפו כאורכו בעורות שלעגלים כתב הילכך הרוצה לעשות גוילין לספר תורה צריך שיקח את העורות וישיר את השיער שלהן במה שירצה ולעבדן במלח וקמח ועפצא ואם עשה כן כשירין לכתוב עליהן ספר תורה ואם חיסר בעיבודן משלשה דברים הללו כלום לא מיבעיא ספר תורה דלא כשירין ליה אלא אפילו מגלה אסור לכתוב עליהן ואם כתבה עליהן פסולה שכן שנינו לעניין מגלה על הניי[ר] ועל הדפתרא לא יצא ומפרשינן בגמ' דפתרא דמליח וקמיח ולא עפיץ הלא תראה ותבין שלא חסר מדפתרא אלא עפצא בלבד ופסלו אותו מלכתוב עליו מגלה כל שכן חיפא שהוא חסר עפצא וקמחא וכל שכן
1