גנזי מצרים, הלכות ספר תורה ל״דGinzei Mitzrayim, Hilkhot Sefer Torah 34
א׳תורה על ידי אמר לו שתוק בני שתוק כך עלתה במחשבה לפני אמר לפניו רבונו שלעולם הראיתני תורתו הראיני שכרו אמ' לו חזור לאחורך ראה ששוקלין את בשרו במקולין אמר לפניו רבונו שלעולם זו תורה וזו שכרה אמר לו שתוק משה שתוק כך עלתה במחשבה לפני ועיקר זה שאמרו בזה המעשה זו תורה וזו שכרה מפרש בפ' הרואה במסכת ברכות שעל הגיון תורה תפסוהו ובזה המקום לא השיב המקום למשה תשובה על דבריו ובסוף אותו המעשה הזכירו כי השיב המקום ב"ה למלאכי שרת אמר להם חלקם בחיים והכי גרסינן התם תנו רבנן מעשה וגזרה מלכות הרשעה על ישר' שלא יעסקו בתורה מה עשה ר' עקיבא הלך והקהיל קהילות ברבים (וכולי) וישב ודרש עד יצתה בת קול ואמרה אשריך ר' עקיבא שיצתה נשמתך באחד אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה רבונו שלעולם זו תורה וזו שכרה ממתים ידך ייי ממתים מחלד אמ' להן חלקם בחיים ובמסכתא דספרים גלו טעמ' דמילתא עיין ורבינו סעדיה גא' ז"ל בעניין ונכשלו בחרב בלהבה בשבי ובבזה בספר דניאל ובמנחות נמי גרסינן אמ' רבה שבע אותיות [צריכות שלשה] זיין שעטנ"ז ג"ץ ואו קושיא לך מפני מה לא הזכירו בזה המקום מכל הכתרים שכתובין בספר תגי חוץ משבע אותיות הללו לא תיקשי לך דהכא במצות מזוזה הוו עסיקי דהא על מתניתין דתנן שתי פרשיות שבמזוזה וג' אמרינן לה ואי אתה מוצא באותיות המזוזה שצריך כתרים חוץ משבע אותיות הללו אבל כתרים דספר תורה יש בה ספר בפני עצמו והוא ספר תאגי ומאן דבעי למילף יתיה מהתם יליף לפיכך לא כתבתיו בזה המקום ורבינו יהודאי גאון ז"ל אמר וצריך לכתוב את התגים וגרסינן נמי במנחות אמ' רב אשי חזינא להו לספרי דוקאני דחטרי ליה לגגו שלחית ותאלו ליה לכראעיה דהי חטרי ליה לגגו שלחית כלומ' חי ברומו שלעולם ופריש מקצת רבואתא שמעלין כראעיה דחית השמאלית למעלה מגגו ונראה כמטה עליה כזה h וזולתי פירש כזה Π ותלו ליה לכרעיה דהי כי דבעי מיניה ר' יהודה נשיאה מר' אמי מאי דכתי' בטחו בייי עדי עד כי ביה ייי [צ]ור עולמים אמ' ליה כל התולה בטחונו בהקב"ה הקב"ה הווה לו מחסה בעולם הזה ולעולם הבא אמ' ליה הכי קאמינא לך מאי טעמ' כתיב ביה ייי ולא כתי' כי יה ייי אמ' ליה כי דדרש ר' יהודה ביר' אלעאי אלו שני עולמים שבראן הקב"ה פיר' ב' שנים במנין שני עולמים [אחד] בהי ואחד ביוד ואיני יודע אם העולם הזה בהי והעולם הבא ביוד א[ם] העולם הזה ביוד והעולם
1