האלף לך שלמה, חושן משפט י״זHaElef Lekha Shlomo, Choshen Mishpat 17
א׳שא' בראובן שהבטיח לאחיו ליתן לו במתנה מאה קערבליך ולא הי' לו מעות מזומן ונתן לאחיו קוויטיל ובקוויטיל הנ"ל נכתב איך שהוא חייב להנגיד מו"ה יוסף ליב סך מאה קערבליך ולקח אחיו הקוויטיל ובא לאיש אחר ולקח מאתו הסך מאה רוביל וניכה לו א' פריצענט וחצי ועתה בא האיש האחר בקובלנא לפני ב"ד היות שלא קיבל על הקוויטיל הן מר' יוסף הן מראובן כי ראובן טוען שאינו מגיע ממנו כי החוב נכתב שמגיע לר' יוסף ליב ולאו בע"ד דידי את וגם א"י לתבוע לר' יוסף ליב ועתה חוזר האיש הזה על אחיו של ראובן ותובע מאתו שיחזור לו המאה קערבליך. תשובה. הנה יפה דן רו"מ שמחויב להחזיר לו המעות כיון דלא הוי מכירה שהנגיד ר' יוסף ליב לא מסר לו הקוויטיל גם אף אם הי' מוסר לו הרי בשטר שנזכר שם המלוה ודאי בעינן כתיבה ומסירה והיכא דלא הוי קנין כדין מחויב להחזיר לו מעותיו כמ"ש בסי' ס"ו סעיף א' אני תמה על רו"מ איך לא הרגיש בדבר אחד דבלא"ה אין כאן חיוב מעיקרא כיון דלא הגיע הקוויטיל לרי"ל מעולם א"כ לא זכה בי' מעולם והוא חספא בעלמא דהיכא דלא הוי קנין ממש במעכשיו ודאי דבעינן מטא לידי' אבל אם לא מטא לידי' לא זכה בו מעולם. וא"ל דאחיו של ראובן זכה לו לר' יוסף ליב ז"א כיון דאינו חייב לר' יוסף ליב כלום רק הוי חיוב בדבר שאינו מתחייב א"כ לא הוי לי' הילך כזכי רק בעינן שיאמר בפי' זכי לפ' וכאן נראה דלא דקדק לומר זכי לפלוני לכך גוף החוב הוי חספא בעלמא ויכול ראובן לחזור בו לגמרי וא"כ נייר בעלמא זכי מיני' ובודאי צריך להחזיר לו מעותיו בלא טעם כת"ר רק אם הי' אחי ראובן כופר ואומר שאמר זכי או שהגיע כבר לר' יוסף ליב אז צריכין אנו לטעם כת"ר משום דלא כתיבה ומסירה וז"ב לדינא.
1
ב׳והנה רציתי לחקור אחר המנהג כי המנהג בין הסוחרים שמוכרין קוויטליך כאלו בלי כתיבה ומסירה ובדבר כזה הולכין אחר המנהג והמנהג למכור קוויטיל כזה אף דלא הגיע ליד הזוכה וכן המנהג בין הקאנטארין אך ידעתי גם חקרתי דהמנהג הוי דהקונה אינו קונה רק אם נמלך תחלה בהלוה החתום אם נותן לו רשות לקנות ולכן כל שלא קנהו ע"י נטילת רשות מראובן ודאי לא עשה כמנהג ומצד הדין ודאי הוי חספא בעלמא ולכן מוכרח הוא אחי ראובן לחזור ללוקח מעותיו והדין דין אמת והכל מתוקן:
2