האלף לך שלמה, אבן העזר קל״וHaElef Lekha Shlomo, Even HaEzer 136
א׳הנה בדין אם זרק לחצרה שאינו משומר והיא עומדת בצדה אם מהני בקדושין. הנה המקנה בסי' למ"ד סעיף ט' הביא בשם הת"ח פ"ק דב"מ דאם עומד בצד החצר אף שגדול אלף אמה וא"י לשמרו ג"כ מהני אך הביא הב"י סי' קל"ט שכתב לאפוקי אם הוא חצר גדול כשהיא עומדת במזרחו או במערבו משתמר לדעתה וזרק הגט במערבו דאינה מגורשת וכתב המקנה שדוקא בגט הוי כן ולא בשאר דוכתא ובאמת נזכר זה בב"י עצמו להמעיין בריש דבריו וז"ל ומ"ש והוא משתמר לדעתה פשוט הוא כיון דמידה גמרינן מה ידה משתמר לדעתה אף חצרה משתמר לדעתה לאפוקי חצר גדול וכו' מבואר דלכך בעינן משתמר משום דהוי רק מטעם יד והיכא דלא הוי מטעם יד מהני אף באינו משתמר ולעיל תיכף הביא דברי הר"ן שדוקא בגט דחוב הוי מטעם יד א"כ דוקא בגט הוי כן ולא בשאר דוכתא. אך לפ"ז הה"נ בשאר דוכתא בקטנה דקיי"ל בחו"מ סי' רמ"ג ורל"ה דאית לה חצר מטעם יד ומבואר בש"ך סי' רל"ג דלכמה פוסקים בעינן דוקא שתהי' עומדת בצדה אז מהני בקטנה דאז נחשב יד לפ"ז לדידהו הה"נ דעומדת לא מהני רק אם משתמר ג"כ והה"נ לפמ"ש בחידושי שהטעם דהוי לרמב"ם ורש"י ס"ק בחצר של שניהם ג"כ הוי מטעם יד עיי"ש בעינן ג"כ שיהי' משתמר לדעתה ג"כ דאז נחשב יד ובלא"ה לא הוי יד ולכאורה מתוס' גיטין (ע"ח ע"ב) ד"ה ור"י אמר שכתבו דבד"א אפי' יכול לשמרו כמוה מגורשת ולא כתבו דבד"א אפי' הוא א"י לשמרו מגורשת מוכח לכאורה דאם אינה יכולה לשמרו אף ד"א אינו קונה דלא עדיף מחצרה ממש דבעינן יכולה לשמרו ובלא"ה לא הוי יד הה"נ בד"א מיהו בסוף דבריהם שם משמע איפכא שכתבו הא דבר"ה לא תקנו ד"א היינו בא"י לשמרו וכו' ומוכח דוקא בר"ה לא מהני ד"א בא"י לשמרו אבל בסימטא מהני אפי' א"י לשמרו דאף אם נפרש שמ"ש א"י לשמרו היינו כל אחד לבדו אבל בצירוף שניהם שפיר יכולין לשמרו מ"מ גם זה אין ראוי שיועיל לדעת הב"י דס"ל דלא נקרא יד רק אם משתמר ודומה ליד א"כ כמו דביד נשמר על ידה לבד כן בעינן בחצר שיהי' נשמר ע"י לבד ובלא"ה לא מהני א"כ מה אריא ר"ה אפי' סימטא כה"ג לא מהני וצ"ל דס"ל להתוס' דמהני ד"א אף באינה יכולה לשמרו ולכאורה קשה לפי שיטת הב"י הרי אף בחצרה ממש שלה לא מהני אם אינו נשמר וא"כ נהי דתקנו חז"ל ד"א קונות היינו שיהי' כחצרה ממש אבל לא עדיף מיני' ומוכח לכאורה דהתוס' ס"ל דאף בחצרה לא בעינן משתמר ושוב ראיתי בתוס' שם ד"ה ותתגרש מאוירא דארבע אמות וכו' והנה כ"ז להר"י שם דר"א מספקא לי' אם בעינן מנטר אצל ד"א או כיון שתקנו חכמים שאף שאינו רשותו חשוב כרשותו הה"נ אף דלא מנטר חשוב כמנטר. והנה אם נאמר כן דבד"א לא בעינן מנטר דעדיף מחצרו הוי א"ש דברי התוס' דהכא דלא סתרי לדברי הב"י אך קשה כיון דלתירוצם הראשון שם משמע דאף בד"א בעינן מנטר וגם לתירוץ השני הוי אבעיא דלא אפשטא ואיך כתבו כאן בפשיטות דבד"א אף שאין יכולה לשמרו מהני בסימטא הלא אם ד"א לא עדיף מחצרה כחד תירוץ של ר"א בעינן אף בד"א יכולה לשמרו כמו בחצרה ואיך כתבו כאן בפשיטות כן וצ"ע על הב"י אם לא שנאמר דבזה מודה הב"י דאף שאינו נשמר על ידה לבד אם כ"א א"י לשמרו רק בצירוף שניהם ג"כ מהני בזה דזה דומה ג"כ ליד כיון שנשמר ולולי היא לא הי' נשמר אף שצריכה היא ג"כ לצירוף שמירתו שוב דומה ליד אז א"ש די"ל מ"ש התוס' א"י לשמרו היינו לבדו רק בצירוף הבעל כנ"ל. גם ק"ל לכאורה ע"ד הב"י מהש"ס שם דקאמר ר' יוחנן לגיטין אמרו ולא לד"א ופריך שם מוכן לקדושין וכן לחוב ומה פריך נימא דכוונת ר' יוחנן כך דודאי מודה דבקדושין וחוב ג"כ מהני יכול לשמרו רק שכוונת ר"י דבגיטין דוקא תלוי ביכולה לשמרו וכל שא"י לשמרו אף דהוא בחצרה או ד' אמותי' לא מהני אבל בקדושין וחוב נהי דיכולה לשמרו מהני מ"מ לא בעינן דוקא יכולה לשמרו דאם בחצרה או ד"א אף שא"י לשמרו מהני ולפ"ז מתניתין דקתני וכן לקדושין וכן לחוב היינו דבזה מהני ג"כ יכולה לשמרו ור"י קמ"ל דלגיטין תלוי דוקא ביכולה לשמרו אבל בקדושין וחוב ל"ב דוקא יכולה לשמרו ומה קושיא וצ"ל דקו' הש"ס הוא דהרי ר"י מפרש מחצה ע"מ היינו שניהם יכולין או שניהם אין יכולין וכו' ולפ"ז לא מבעיא לפמש"ל דאף שניהם א"י לשמור כ"א לבדו רק בצירוף שניהם ג"כ מהני בחצרה וד"א פשיטא דא"ש אלא אף גם אם שמא דגם זה לא מהני מ"מ ביכולין כ"א לשמרו ודאי דמהני בחצרה וד"א שלה אף שהוא ג"כ יכול לשמרו ולפ"ז הרי במתניתין קפיד דוקא על שהיא יכולה לשמור לבדה וכל שא"י לבדה הוי בכלל מע"מ וא"כ אם כוונת ר"י לגיטין אמרו שדוקא לגיטין קפדינן ביכולה לשמרו הלא אף בגיטין ל"ב דוקא יכולה לשמרו לבדו רק אם בחצרה או ד"א אף שהוא מע"מ ויכולין שניהם לשמרו מהני אלא ודאי שאין כוונת ר"י לומר דלגיטין מחמרינן כן ולא בדבר אחר רק אדרבא להקל דבגיטין מהני זה ולא בד"א ושפיר פריך הש"ס וכן לקדושין וכן לחוב ודוק ולדינא צ"ע באם שניהם יכולין לשמרו בצירוף אם חשוב כיד או לא:
1