האלף לך שלמה, אבן העזר י״דHaElef Lekha Shlomo, Even HaEzer 14
א׳שא' בעניים שהביאו ילדה קטנה לקה' ונתגדלה שם וכעת נשתדכה לכהן ובעת הנשואין נתעוררו אולי היא שלא כדת והכהן לא שמע ונשאה עפ"י היתר איש מאיש. תשובה. הנה דעת המחמירין בזה המה הב"ש בסי' ב' והנמשכין אחריו והבאה"ט פסק ג"כ כן ודעת המקילין הלא הוא הגהת הטו"ז ודעימי'. והנה מ"ש הב"ש לחד פירושא דיש לחוש אפי' לספק ממזר למי שאין משפחתו ידוע לנו זה תמוה דאטו גרע מאסופי והרי אסופי מפורש בסי' ד' דהיכא דהושלך במקום רבים וכדומה בענין דליכא חשש אסופי אין בו ספק ממזר והרי עכ"פ אין משפחתו ידוע לנו ובע"כ דאין בזה חשש ממזר ומכ"ש בלא הושלך כלל דאין בו חשש ממזר וא"כ ה"נ ילדה זו דין אסופי יש לה אך כיון שבני אדם ישראל הביאוהו דינה כהושלך במקום רבים או בשאר סימנים ואין לה דין אסופי ואין בה חשש ממזר רק חשש חללה לכהן והנה בדיעבד ודאי דמותרת כיון דאף בפנוי' שנתעברת יש דעה לקמן סי' ו' דבדיעבד לא תצא אפי' בחד רובא ומה דבעינן תרי רובא הוי רק לכתחלה וא"כ כאן דהוי עוד ספק דהרי יש דעות שמתירין אף לכתחלה באין משפחתו ידוע לנו פשיטא דכדי לצרף דעה זו לדעת המקילין בחד רובא עכ"פ בדיעבד והרי רובן אינן חללים וכשרים לכהונה ורוב המתנהגין בדת ישראל הם ישראלים לא חללים וגרים ואף דהתרו בו שלא ישא מ"מ כיון שאחד התיר לו ואין האוסרין לו גדול מן המתירין לו לא נחשב מזיד כמ"ש בתשובה מכבר ומוכח כן בסי' יו"ד אך לענין לכתחלה נראה ג"כ דאין איסור בזה"ז כיון דהב"ש פסק בסוף סי' ו' דבתרי רובא תנשא לכתחלה אפי' באינה אומרת ברי לי והנה ס"ס דינו כרוב והאחרונים הביאו דעת הרשד"ם דבזה"ז אין אנו בקיאין ביחוסי כהונה ואין לנו כהן ודאי ובדיעבד לא תצא ונהי דהכל חולקים עליו וישתקע הדבר מיהו עכ"פ בזה י"ל דהוי ס"ס שמא אינה חללה ואת"ל חללה שמא אינו כהן ואין לומר כיון דמוחזק לכהן ורוב המוחזקין לכהונה המה כהנים ממש אינו נכנס לגדר ספק א"כ גם היא יש לה רוב דרובן ישראלים כשרים לכהונה ואם אעפ"כ מכח מעלת יוחסין חיישינן למיעוטא שמא היא חללה אף אנו נאמר אם היא חללה דחיישת למיעוטא שמא הוא אינו כהן וא"כ כיון דיש גם ס"ס דהוי כמו רוב וגם רוב ישראל כשרים לכהונה הוי כמו תרי רובא. וא"ל דהוי ס"ס בב' גופין ז"א כיון דמה"ת ודאי סגי בחד רוב ומה דבעינן תרי רובא הוי רק מכח מעלת יוחסין הוי רק חשש דרבנן ובחשש דרבנן מהני ס"ס בב' גופין וב' ענינים עיין במנ"י ס"ק כ"ד כלל מ"ג הובא בבית מאיר סי' ב' סעיף ה' וכן מבואר בפמ"ג סי' ק"י דספק אחד בגופו וספק בתערובות דלא מהני הוי רק מדרבנן ולכך נראה דאף המחמירין באין משפחתו ידוע לנו היינו לדין הש"ס שהיו בקיאין ביחוסי כהונה ולענין כהן ודאי לא כן בזה"ז ודאי דמותר לכהן וישא ממשפחה שאין ידוע לנו ואם כי בודאי אם בא למלוך ראוי לומר לו פרוש מזה מיהו אם כבר נשתדכה נראה דאין לבטל הקשר משום זה והיות כי כל עיקר חשש זה אינו רק דרבנן מכח מעלה עשו ביוחסין ולא לדינא דהרי לחשש ממזר אין חוששין כאשר הוכחתי וכן דעת רוב הפוסקים וכיון דאינו רק מעלה דרבנן לכך להקל שומעין כן דעתי נוטה ודי בהערה זו ועיין בק"א סי'... תשובה שני' אודות זה:
1