האלף לך שלמה, אבן העזר קע״וHaElef Lekha Shlomo, Even HaEzer 176
א׳להרב יחזקאל מו"צ דק' סנאטין.
1
ב׳שאלתו ע"ד הגט שהי' שמו אלי' ברשימה ולתורה נקרא בשם אליהו שדעת האחרונים ליתן ב' גיטין והודיע רו"מ להבעל שצריך ב' גיטין ואמר הבעל הלואי ולא ארצה ליתן גט שני עד אשר תחזיר לי המעות שאני נותן לה שתתרצה בגרושין וחשש רו"מ שמא אינו מתכוין רק להתיר עצמו ולא אותה וכו'. הנה ידע רו"מ שאמירתו הוי רק גלוי דעתי' בגיטא וקיי"ל ג"ד בגט לאו מלתא ואף אם הוי מלתא כיון דאמר בפי' אח"כ והרי את מותרת לכל אדם ודאי הותרה והוי דברים שבלב נגד מה שבלבו ואינן דברים ועוד לו יהא אם כוון שלא להתירה ודאי דאסור לו לישא אשה אם לא כוון להתירה הרי הוא נשוי כמו עד הנה ובודאי אסור לישא אשה בלי שום היתר לו וגם בכל שני גיטין נראה דודאי אסור לו לישא אשה עד שיתן הגט השני דכל תקנות רגמ"ה הוי לטובת האשה שלא תתעגן א"כ ודאי כל שהיא עדיין אסורה לעלמא ואגידא בי' אסור לו לישא ומחויבין כל מי דהוי יכולת בידו לכופו כמו בכל נושא אשה על אשתו אך אם יתן גט שני יכול רו"מ לצרף גם גט הראשון ולא יחוש שמא לא כוון להתירה מטעמים הנ"ל:
2