האלף לך שלמה, אבן העזר כ״וHaElef Lekha Shlomo, Even HaEzer 26
א׳במ"ש בסי' ה' סעיף יו"ד אבל לרש"י וכו' הנה נראה דוקא שידוע לו שבא מחמת חולי אבל אם זה ידוע לו שלא הי' בידי אדם וספק לו אם מתחלת ברייתו הוי כן או אח"כ בא ע"י חולי בזה נראה כ"ע מודים דכשר דהוי ס"ס דלמא בידי שמים ואת"ל שבא אח"כ דלמא כדעת הסוברים דע"י חולי נמי כשר וזה הוי מתהפך ג"כ ואף אם אינו מתהפך מ"מ הרי תחלה צריכין אנו לדון מאיזה דבר בא זה ולכך צריך לומר תחלה דלמא הוי מתחלה כך לכך זה נ"ל ברור דלכ"ע כשר לבא בקהל. ובגוף הדין בע"י חולי הנה בתוס' יבמות (כ' ע"ב) ד"ה פצוע דכא וכו' שכתבו אבל בידי שמים כשר שלא הי' לו שעת הכושר משמע ע"י חולי שהי' לו שעת הכושר פסול והנה מה שפרש"י סותרין מדף כ' ע"ב לדף ע"ה ע"ב והוא דהנה בש"ס (דף ע"ה ע"ב) קאמר שם רבא היינו דכתיב פצוע ולא הפצוע במתניתא תנא לא יבא פ"ד וסמוך לי' לא יבא ממזר מה ממזר בידי אדם אף פ"ד בידי אדם ולכאורה ק' דתרתי למ"ל ובחד סגי ובע"כ דתרווייהו אתנהו דללקות אינו לוקה רק בידי אדם כמו ממזר אבל לאסור לבא בקהל הוי אף ע"י חולי לכך כל דאינו הפצוע בידי שמים אסור לו לבא בקהל ולכך בדף ע"ה לענין אם כשר לבא בקהל שפיר פרש"י דוקא ע"י רעמים וכו' אבל בדף כ' לענין אם כבר בעלו קנו להיות חייב להוציא בזה ס"ל לרש"י דבע"י חולי כיון דכבר ייבם ועשה מצוה אינו חייב להוציא רק אם בא בידי אדם אבל ע"י חולי כיון דיבום אינו חייב להוציא ולא סתרי דברי רש"י אהדדי והוציא רש"י כן מלשון הש"ס שם בדף כ' ע"ב דסיים ואסור לקיימן משום שנאמר לא יבא פ"ד וכו' ולמ"ל הך קרא דלא יבא פ"ד ואטו בל"ז לא ידענא דפ"ד אסור לבא בקהל ולמ"ל משום שנאמר גם בלא"ה הרי זכר תחלה גם סריס אדם והזקן ולמה הביא רק הך קרא דלא יבא פ"ד אך דקמ"ל דוקא מה דמפורש בכתוב בזה אסור לקיימן אך ממה דמשמע רק מלשון פ"ד ולא הפצוע בזה מותר לקיימן אם כבר בעלו וא"ש:
1