האלף לך שלמה, אבן העזר צ״דHaElef Lekha Shlomo, Even HaEzer 94
א׳ע"ד שא' חייט אחד הלך באמצע השבוע לכפר למלאכתו ובאמצע היום אמר שילך לביתו על שבת והלך לביתו וסמוך לקה' הלך איש אחד מכפר אחר שהי' בקה' בבית המרחץ ופגע לחייט זה ושאלו החייט אם יבא לביתו בה"ש ואמר שיבא שיש עדיין שהות ואח"כ סיפר ערל אחד שהחייט ביקש ממנו להעבירו דרך המים שהולך סביב העיר ולא רצה ולבסוף נאבד החייט וחפשו אותו ולא מצאו ואחר ה' חדשים מצאוהו מושכב סמוך לכפר על רקק מים עם כל בגדיו וניכר שהי' מושכב בתוך המים כמה בגדים שעליו כמעט נפסדו ונרקבו וכשמצאוהו הי' פניו נשתנה ונפוח וכשהביאו לעיר והניחו אותו בבית אמרו כמה אנשים שהניפוח הלך וניכר שהוא הוא ויש להם סימנים בזקנו ובשערות גם בבגדים יש סימנים מובהקים בט"ק גם בכתונת שהכתונת שלבש על שבת ועל הכתונת נכתב שמו ועדיין הי' הכתונת עליו עם הסימן ניכר היטב גם הי' חגור תחת בגדיו רימידיל של עור שהכל יודעין שהוא שלו ולפ"ד יכולין להתיר אותה כי לפי המבואר שבגדים שאין עשוין להשאיל כמו חמור וכליו הוא סימן מובהק וכתונת שאדם לובש בודאי אין עשוין להשאיל וגם שאמרו שניכר בט"ע עכ"ל. תשובה. הנה מ"ש רו"מ דהכתונת אינו עשוי להשאיל זה אינו ממשמעות הפוסקים שלא חלקו בין כתונת לשאר בגדים וגם הנה מצד הט"ק שלו אם שזה מבואר באחרונים שטלית ציצית אינו עשוי להשאיל על כל זה אינו היתר ברור לפ"ד הח"מ שכתב דה"ה דחיישינן לאבדה ומכירה א"כ גם בט"ק יש לחוש כן ולחליפין דלמא החליק ולקח ט"ק אחר לעצמו וזה נתן לאחר ואף דהח"מ תמוה כמ"ש בנו"ב מ"מ נ"ל כוונתו ע"ד מ"ש הב"ש בשם תשובת ב"י דכיון דסימנים דרבנן ובעינן סימן מובהק ביותר לכך בכלים דלא מושלי אינשי חיישינן דעכ"פ לא הוי ס"מ א"כ י"ל דזה הוי כוונת הח"מ דלדידן חיישינן אף לאבדה ומכירה וא"כ אף בט"ק יש לחוש לאבדה או לחליפין גם בלא"ה לא מהני כלים דלא מושלי אינשי להך סברא אם סימנים דרבנן מיהו אם הכירו כל בגדיו מבואר באחרונים דבכל בגדיו וה"ה רובן ל"ח לשאלה גם בלא זה נראה כיון דהי' כל גופו שלם ולא הי' לו חבורות בפניו ולאחר שהלך הניפוח הכירוהו כי זה הוא והנה דעת הר"ת דבכל גופו שלם מעידין עליו אפי' אחר כמה ימים ועיין בח"מ ס"ק נ"ה במעשה דפנחס מק' ארלא הביא שם דעת כמה דס"ל דלר"ת אפי' במים מהני אם כל גופו שלם להעיד עליו אפי' אחר כמה ימים ואף דהביא שם דעת החולקים בזה מ"מ נראה דעכ"פ סימן אמצעי הוי אם כל גופו שלם דאין לנו להרבות במחלוקת דלר"ת וסייעתו והרא"ש יחשב אפי' סימן מובהק ולהחולקים לא יהי' אפי' ס"א לכך נראה דכ"ע מודים דהוי ס"א וכיון דהוי עכ"פ ס"א בגופו וט"ע או ס"מ בכליו א"כ לא מבעיא לדעת המהר"ל מפראג ודאי מהני זה ממ"נ כמבואר בב"ש אף גם להחולקים עליו שוב עכ"פ מהני הך מעלה דהוי כאן כלים דלא מושלי אינשי כגון הט"ק מה אמרת כיון דסד"ר בעינן ס"מ ביותר וכיון דאפשר בשאלה לא הוי ס"מ ביותר אך הרי עכ"פ מודים גם הם דהוי ס"א וא"כ מצטרף ט"ע בכל גופו שלם בהדי סימן בגדיו בס"מ בכלים דלא מושלי דהוי עכ"פ ס"א ובצירוף ב' סימנים מובהקים נעשה ס"מ כמ"ש בכמה תשובות אך זה אם מכירין אותו בט"ע ממש אבל אם אין מכירין אותו רק ע"י הכרת שערו וזקנו אין זה כלום ואין לנו היתר רק לסמוך על הכרת כל בגדיו או רובן או מצד הכרת הט"ק ונסמוך בעת הדחק על הסוברים דגם לדידן סמכינן על הך סברא דלא מושלי אינשי ובאופן זה לא יתירו לה עד סוף שנה מיום שנאבד כדי לצרף גם זה אם הי' חי לא הי' מתאחר כ"כ כמו שמצינו בתק"ע דעשו כן לסניף להיתר ולהזהיר שלא תנשא מיד כן יעשו כאן דבאם הכירוהו בט"ע ממש זה הוא ולא הי' חבול בפניו מותרת להנשא מיד ואם לא הכירו אותו רק ע"י הזקן והשערות לא יתירו אותה רק אחר יב"ח מיום שנעלם ואין להאריך בדבר שכבר הארכתי:
1