האלף לך שלמה, אבן העזר צ״חHaElef Lekha Shlomo, Even HaEzer 98
א׳ע"ד השאלה והגב"ע בזה"ל במותב וכו' אתא לקדמנא ישראל במו"ה יעקב וכו' וז"ל בקיץ העבר נכנס יהודי מצבא המלך והתפלל שם ונכנסתי עמו בדברים ומדי דברי בו אמר לי אלמלא הייתי חולה קצת הי' למצוה להודיע לק' מחניווקא לאשה אחת ממיתת בעלה ובעברי דרך בא"ד כבר הגדתי להודיע שמה ובשמעי הדברים שאלתיו מי הוא זה ממחנובקא השיבני חתן ר' ירחמיאל מלמד ושמו ניסל והוא ג"כ אחיו של ר' ירחמיאל ועזב את אשתו בלכתו למערכת המלחמה ואחר צאתו ילדה אשתו וה"ר ניסל מת באדעססא וחקרתיו ממיתתו ומה הכיר כי הוא ר' ניסל ממחנובקא השיבני אני וה"ר ניסל היינו חברים יחד במערכות המלחמה ושמעתי מפיו תמיד ששמו ניסל והוא חתן אחיו ר"י ממחנובקא וכי עזב אשתו בלכתו הנה במחנובקא וכבר ילדה ממנו אחר צאתו מביתו כ"ז שמעתי בהיותנו יחד על המשמר והי' סומא באחת מעיניו וה"ר ישראל לא חקר ממנו באיזה עין ואח"כ שלטה בנו יד האויב הביאו אותנו יחד לאדעססא בשפיטאל ואני נתרפאתי ובו גברה החולי ויום אחד הלכתי ממנו לעת ערב והוא מוטל על ערסו ובבוקר בקרתיו והנה כבר מת וחפשתי באמתחתו לאשר ידעתי שהי' לו שמונה רו"כ ולא מצאתי ואני וחברי אנשי הצבא נתעסקנו בקבורתו וקברנו אותו וכדברים האלה תודיעו וכו' עכ"ל הגב"ע. תשובה. הנה האשה הזו פשוט היתרה כאשר כתב אך הוא מיראי הוראה רוצה לצרף דעתי הנני מצטרף עמו להתירה כי אף שהוא לא הי' ממחנובקא יפה כתב רו"מ כיון דאשתו היתה שמה קרא לו על שמה גם כיון דהוי כמה סימנים דזה הוא יתכן מה דשינה מקומו הוי מכח שכחה ששכח מקומו ברבות הימים אך כאן הוי חשש אחר מ"ש בכמה תשובות היות כי בעלי מלחמה חשודים על עריות כמובן ופסול לעדות אשה אך כאן ליכא חשש זה דכאן הוי כמסלפ"ת כיון דלא שאלו עליו כלל יש לו דין מסלפ"ת דאף נכרי נאמן בזה ובפרט דאומר קברתיו וגם אומר מת על מטתו ולא במלחמה לכך האשה מותרת להנשא וישבו ב"ד ויתירוה דכה"ג בעינן ב"ד וז"פ.
1
ב׳ומה שהביא רו"מ דברי הב"ש שמתיר באם העיד שראהו גוסס ג"י ותמהו עליו ורו"מ תמה עוד דא"כ איך משכחת לה דאין מעידין על גוסס דהרי בלא"ה אסורה ג"ח מכח הבחנה זה לק"מ דהרי נ"מ באם עברה ונשאת מיד או רק קדשה אחר בזה על גוסס לא תפסי בה קדושין ונשואין ואם אחר ג"י קדשה אחר מקודשת אבל אחר ג"י אם נתקדשה או נשאת הוי קדושין ובזה מיושב דברי הב"ש מה שתמהו עליו דכוונתו לענין דיעבד והרי במשאל"ס אם נשאת לא תצא לכך ה"נ הוי אם העידו אחר ג"י אם נשאת לא תצא וי"ל עוד דכוונת הב"ש רק למ"ש הרמ"א שם דאין לסופדו וכו' רק ביודעים שמת בודאי מכח חשש שמא תנשא ע"ז כתב דבאומר שהוי גוסס ג"י מותר לסופדו ולהתאבל עליו דאין חשש שמא תנשא דאם תנשא בדיעבד לא תצא כיון דרובן למיתה וא"ש דברי הב"ש:
2