האלף לך שלמה, אורח חיים קמ״חHaElef Lekha Shlomo, Orach Chayim 148
א׳שאלתו בנדון הכפרים אם יכולין לבוא לעיר בשבת דהם באמת מחוץ לתחום אך ע"י בתי נכרים דהוי בתוך ע' אמה הוי תוך התחום אך בכפרים בבתי נכרים יש גנות אחורי הבתים כל גנה מחזיק יותר ממאה אמה וחושש אולי הזרעים מבטלין העיבור או לא. הנה עיניו שפיר חזו דמה ענין עיבור לעירוב דבעירוב דבעינן שיהי' נחשב כרה"י בזה הזרעים מבטלין העירוב דלא נחשב רה"י אבל בעיבור לעיר דלא בעינן שיהי' כולו כרה"י רק שלא יחשב דרך פנוי גם ע"י זרעים לא נחשב פנוי אם הזרעים סמוכים לבתים ותדע דבעירוב הנכרי אוסר ובעיבור לעיר גם בתי נכרים מהני ולכך היכי דדירת נכרי מבטל העירוב גם זרעים מבטלים העירוב אף דהוי טעמים שונים אבל בעיבור לעיר דמהני בתי נכרים לא גריעי זרעים מבתי נכרים וגם מה דסמך רו"מ על דעת הרא"ש דמספקא לי' בחצר ורחבה שאחורי' מבטלין הדירה א"כ נהי דקיי"ל להחמיר מ"מ בעיבור לעיר ראוי להקל גם בזה יפה אמר.
1
ב׳ומה שנסתפק אם בין ב' הכפרים הוי רחוק יותר מקמא רק דבית אחד עומד כנגדן ואם נשדי הך בית לבין ב' הכפרים יהי' פחות משבעים אמה לכל כפר מן הבית מה נעשה נראה החילוק כך דאם הוי ב' כפרים דהוי ישוב ממש אז אף בית אחד נגרר אחריהם דשדינן הטפל בתר העיקר והוי כאלו הבית עומד באמצע ונגרר אחר הכפרים ומ"ש בהגהת רמ"א סי' שצ"ז סעיף ז' דבית יחידי אין נותנין לו שבעים אמה היינו אם אינו מוטל בין ב' ישובים ממש אבל אם הוי בין ב' ישובים אז נגרר בית אחד אחריהם ומטילין אותו לאמצע ומה דנקט הש"ס ופוסקים ג' כפרים היינו דבג' כפרים אז אף דהכפר העומד מן הצד הוי גדול מן ב' הכפרים מ"מ אם הוי גם הם כפרים מטילין גם הכפר הגדול אחריהם אבל בבית יחיד אם הוי רק ב' בתים אין מטילין אותו לאמצע כיון דשוין הם לו אבל אם הם כפרים והוא רק בית אז מטילין אותו לאמצע דהטפל נגרר אחר העיקר וסמך לזה ממ"ש באו"ח בדין ש"ץ בגדולה וציבור בקטנה או להיפוך והבן כנלפענ"ד להקל בזה בדרבנן ולדבר מצוה:
2