האלף לך שלמה, אורח חיים רס״אHaElef Lekha Shlomo, Orach Chayim 261
א׳שאלה בא' שמכר ראזאליע ממינים שונים לערלית ובתוך הפסח נודע שאם אמה היתה מומרת וא"א עתה לבטל ברוב דהוי דברים יקרים וא"א לעשות הרבה מהם. תשובה. לפ"ד הח"י בספר ת"ש דהיכי דהוי אונס גמור מותר לאחה"פ גם בזה יש להקל דהרי כאן כיון דביטל רק דגזרינן אטו לא ביטל וחזינן דרצה למכרו ומה לו אם ימכור לערלית ממש או למומרת א"כ בזה לא שייך גזרה זו וכיון דביטלו ולא עבר בב"י יש להתירו לאחה"פ ושל המומרת לא הוי דהוי מכירה בטעות כמ"ש בתשובה ועוד אף אם לא יהא אונס גמור להמוכר מ"מ להנכרית הקונה לו יהי' דמדינא יש לה דין מומרת מ"מ כיון דפליגי בפ"ז דשבת בתינוק שנשבה בין הנכרים דר"י ור"ל ס"ל דפטור דהוי אונס ורב ושמואל ס"ל דחייב דהוי שוגג ונהי דהרמב"ם בהל' שגגות פסק כרב ושמואל מ"מ כיון דחמץ קיל דהרי לדעת המג"א בטל ברוב וכן הסכימו האחרונים א"כ קיל היא משאר איסורין א"כ דומה למה דקיי"ל בערלה כל המיקל בארץ הלכה כמותו בח"ל וכן הלכה כדברי המיקל באבל כן ה"נ לענין חמץ שעעה"פ הלכה כדברי המיקל ולכך תינוק שנשבה בין הנכרים או זרע מומרת דמיום הוולדו הוי בין הנכרים הוי לר"י ור"ל אונס גמור והלכה כמותם בחמץ שעעה"פ א"כ חמץ דידהו נמי שרי לאחה"פ א"כ לו יהא דלגבי המוכר לא הוי אונס מ"מ להמומרת הוי אונס ומותר אחה"פ ובפרט דבאמת ביטל רק ר"י ס"ל בירושלמי דאסור מכח הערמה והרי ר"י ס"ל בש"ס דילן בתינוק שנשבה דהוי אונס וא"כ ממ"נ מותר לר"י הוי אונס ומותר מכח המומר ולרב ושמואל דס"ל דלא הוי אונס י"ל דהם לא חיישי להערמה וכיון דישראל ביטל ומכר א"כ נהי דהקונה הוי מומר מ"מ כיון דלדידהו אם יהי' של המומר אסור בהנאה הוי מכירה בטעות דאם ידע שהיא מומרת לא הי' מוכר לה וזה הוי אומדנא דמוכח טובא א"כ נשאר של הישראל והוא ביטל ומותר לאחה"פ כן ל"ל לצדד להקל מיהו משום חומרא דחמץ ימכרנו רק לנכרים ויראה שימשך הנכרי תחלה היי"ש ואח"כ יקבל הדמים וכל מה דאפשר לעשות בהתירא יעשה גם כיון דהי' רוב היתר בראזאליע כתבתי בתשובה להיתר בזה אחה"פ אף אם הי' התערובות ק"פ אם לא הי' בו כזית בכא"פ ובפרט כשביטל:
1