האלף לך שלמה, אורח חיים רס״גHaElef Lekha Shlomo, Orach Chayim 263
א׳שאלה השומר ומקבל שכר בשמירת התבואה שלא יגנבו והי' בתוכם חמוצים. תשובה. נראה דמותר כיון דהחמץ ניכר ואפשר להפריד האיסור מן ההיתר א"כ לא נאסר ההיתר ע"י האיסור וההוא לחודי' קאי וההוא לחודי' קאי וא"כ השכר שמקבל הוי עבור ההיתר ואינו מקבל יותר עבור מה שיש בזמן האיסור לכך יפה הורה להיתר אבל בשביל שמירת האיסור לבד ודאי אסור לקבל שכר ועיימ"ש בחבורי לה"פ תשובה להיתר היכא דשומר בחנם עיי"ש. ומדי דברי בזה אזכיר מה ששמעתי מקשים בשם הגאון ר' עקיבא איגר ז"ל דהאיך מותר לקברנים לקבל שכר ממתים וה"ה דקשה נמי ממשמרי המת איך מותרין ליקח שכר ואפשר דמכח עת לעשות לה' התירו וכן שלא יהי' נמצא מי שיעשה זאת בחנם לכן התירו כן כמו דהתירו הרבה דברים כן גם י"ל דלצורך מצוה שאני כמו דיש שכר שבת כה"ג עיין בהל' שבת סי' ש"ו כן י"ל בזה דלא אסרו להשתכר בא"ה רק אם הוי העסק דבר הרשות אבל אם הוי דבר מצוה לא נאסר להשתכר בא"ה ואפשר לומר עוד בטעמו דהיכי דהוי דבר מצוה אם לא יקבל שכר יהי' לו שכר מן השמים א"כ ע"י קבלת השכר מפסיד שכר המצוה א"כ הוי ההפסד מרובה על השכר לכך אין זה שכר שבת וה"ה דאין זה משתכר בא"ה דמפסיד הוא בקבלת שכר זה ושכר שמים לא נחשב משתכר בא"ה כמ"ש הרשב"א לענין מללה"נ דאף דהוי שכר בעוה"ב אין זה הנאה כן ה"נ בזה ומיהו כיון דע"י שכר זה יפסיד שכרו לעוה"ב אין זה משתכר באה"נ ולא שכר שבת כנלפענ"ד:
1