האלף לך שלמה, אורח חיים רס״וHaElef Lekha Shlomo, Orach Chayim 266
א׳הח"י בסי' ת"נ כתב שאם נתן לו הנכרי חמץ שנעשה לאחה"פ או דמים מותר לו ליטול כמ"ש בסי' תמ"ג דחליפי חמץ מותרין עיי"ש ולפענ"ד ז"א לפמ"ש בחבורי דמוכח מדברי הרשב"א בטור דאף אם הגזבר נתן לו הדמים אסורין דהוי כמחליף לכתחלה א"כ ה"ה נמי הנכרי השותף לא עדיף מגזבר לפי הטעם שכתבתי כיון דדרכן ליתן ככרות א"כ אם רצה הישראל יכול הוא שלא לקבל מן השותף דמים רק ככרות כיון דעוות מדרך השותפות לכך אם יקבל הישראל הדמים הוי כמחליף כעת לכתחלה לכך אף דמים אסור לקבל מהם ועיין בחבורי שכתבתי שי"ל שיש בזה פלוגתא בין רש"י להרשב"א אך לדינא נראה דאף מעות או ככרות אחרים שנעשו אח"כ אין לו לקבל לכתחלה גם דברי הח"י אין מובנים דלפי דבריו למ"ל חמץ שנעשה אחה"פ אף אם נותן לו חמץ אחר הנעשה בפסח כל שאינו הככרות עצמן שנאפו בתנורו לא זכה בהם בפסח ולא נעשה שלו עד זמן שנותנין הם לו וחמץ של נכרי שעעה"פ מותר א"כ אף חמץ אחר הנעשה בפסח מותר לקבל לפ"ד הח"י מיהו לפמ"ש אין לו לקבל חמץ אחר כלל או דמים:
1