האלף לך שלמה, אורח חיים ל״אHaElef Lekha Shlomo, Orach Chayim 31
א׳שא' בעורות שנתן למים לשם ס"ת ותו"מ אבל לא אח"כ כשנתנם לסיד ובטו"ז סי' ל"ב ס"ק ג' כתב שבשעה שנותן למים די ובנוב"ת סי' קע"ה חולק ע"ז מה דעתי. הנה לדעתי הם כשרים כיון דעכ"פ הנתינה במים הוי מכשיר ליתנו להסיד די בזה ובפרט מה שנותן אח"כ בסיד הוי על דעת הראשונה הוא עושה והה"נ בזה ומה"ט ראוי להקל אם בסוף העיבוד אומר לשמו דמהני כמ"ש בזבחים דאף אם סתמא פסול מ"מ בזה כשר בסתם ואח"כ לשמו דסופו מוכיח על תחלתו עיי"ש כן ה"נ בזה מיהו י"ל כיון דיש פלוגתא דתנאי בזה רשב"ג ורבנן בחולין אם אמרינן הוכיח סופו על תחלתו. א"כ י"ל דכוונת הש"ס שם דמוקי לה כמ"ד דס"ל דאמרינן הוכיח סע"ת אבל לדידן כיון דספקא הוי אם אמרינן הסע"ת לכך י"ל דלא מהני אם כוון אח"כ לשמו וכו' אבל בזה לומר ע"ד ראשונה הוא עושה ליכא בזה פלוגתא א"כ מוכח דלכ"ע הוי כן לכך ה"ה נמי בזה הוי כן ולכך לדעתי הוי הרצועות כשרים מיהו אני מבטל דעתי נגד דעת הנו"ב ואין לעשות מהם רצועות לתפילין לכתחלה מיהו אם הוי שעת הדחק דליכא אחרים נראה דמותר להניחן ולברך עליהם כדעת הט"ז הנ"ל:
1