האלף לך שלמה, אורח חיים ל״גHaElef Lekha Shlomo, Orach Chayim 33
א׳שא' אם עמד קודם אור הבוקר ובירך ברכת התורה אף שהי' ניעור כל הלילה אם יוצא בזה הנה לדעתי ודאי צריך לחזור ולברך כיון דהברכה ראשונה הוי לבטלה אינו יוצא בזה וכן נראה מלשון הש"ע סי' מ"ז שכ' המשכים קודם אור היום וכו' וא"צ לחזור ולברך משמע הא אם הי' ניעור כל הלילה ובירך קודם אור הבוקר צריך לחזור ולברך בשחרית והנה אין לומר דהוי ספק ברכה ז"א דאף המג"א ס"ק י"ב שמפקפק בזה היינו רק אם חייב לברך בבוקר או לא אבל בלילה ודאי פטור וא"כ הוי ברכה לבטלה ובודאי אינו יוצא ואף דעכ"פ הוי ספק אם חייב לברך ביום כשניעור כל הלילה כמ"ש המג"א מ"מ אינו בכלל ספק ברכה דהוי ס"ס כיון דדעת רש"י הובא בב"י סי' מ"ז דאפי' הי' ישן ובירך בלילה צריך לחזור ולברך ביום וא"כ נהי דלא קיי"ל כך מ"מ בזה הוי ס"ס דלמא חייב לברך בלא"ה אף שהי' יוצא בברכה קודם ע"ה ודלמא חייב כל הניעור בלילה לברך בבוקר ואינו יוצא במה שבירך ברכה לבטלה. ובהיותי בזה ראיתי תמיה במג"א סי' מ"ז ס"ק י"ג מ"ש כל זמן שלא ישן משמע דאם הי' ניעור כל הלילה א"צ לברך בבוקר וכו' ולא ידעתי מהיכן משמע לי' כן דלמא כוונת המחבר דא"צ לברך היינו קודם ע"ה א"צ לברך כ"ז שלא ישן אבל בבוקר חייב לברך ולכך ודאי דחייב לברך שנית בבוקר ומ"מ אם אפשר שישמע מאחר להוציאו מה טוב ואם ליכא אחר חייב לברך ועיין בסי' ר"ט מ"ש שם הרמ"א אם הוציא אחרים י"ח וכו' משמע הא בלא"ה אין הברכה בטעות פוטרו דהוי ברכה לבטלה רק כיון דהוציא אחרים אינו לבטלה לכך הוי ברכה עיי"ש כך הדבר פשוט:
1