האלף לך שלמה, אורח חיים שפ״אHaElef Lekha Shlomo, Orach Chayim 381
א׳נסתפקתי במי שהי' אונס וכדומה ולא בירך על נ"ח ליל א' וגם לא ראה אותו כלל וביום שני נזדמן לו נ"ח ואז כבר צריך להדליק ב' נרות או כדומה בשאר הלילות באיזה נר יתחיל לברך אי נימא דיתחיל מנר הנוסף בכל אדם או דלמא כל אדם כיון דכבר בירך אתמול על עיקר הנר ומה שמברך ביום ב' הוי רק על תוספת הנס לכך יברך העיקר הברכה על התוס' אבל בזה שלא בירך על העיקר עדיין כלל יש לו לברך יותר על עיקר הנר ולא על התוס' והנה לפי מה שהתחיל בש"ע ליתן טעם דלכך ידליק בנר הנוסף כדי לפנות לימין הי' נראה דגם בזה מחויב להדליק כן להתחיל בנוסף לפנות לימין אך לפי מה שסיים נמצא שתמיד מברך על הנוסף שהוא מורה על הנס שהרי בתוס' הימים נתוסף הנס וכו' מה"ט הי' אפשר לומר דחייב זה לא שייך רק אם כבר בירך אתמול על העיקר אז יברך ביום ב' על התוס' אך כשלא בירך אתמול על העיקר י"ל דיברך היום על העיקר ויתחיל בעיקר. הן אמת דלכאורה קשה על הש"ע דתרתי טעמי למ"ל תחלה נתן טעם כדי לפנות לימין ואח"כ נתן טעם נמצא שתמיד מברך על הנוסף. אך עיינתי בב"י ולמדתי פי' דבריו והוא כך וז"ל אבל אם הי' מתחיל בליל ראשון להדליק בנר השמאלית גם בליל שני הי' צריך להתחיל בו כדי לפנות לימין כדברי רבינו מאיר וכן בליל ג' ג"כ ונמצא שאינו מברך אלא על נר אחד כל ימי חנוכה עכ"ל לפ"ז שפיר הוצרך לתרתי טעמי דבלא"ה הי' אפשר שיתחיל ביום א' בנר השמאלי ושוב מהך טעמא דכל פנות שאתה פונה לבד הי' אפשר שביום שני יתחיל נמי משמאלי לימיני ואם מכח טעמא דראוי לברך על תוספת הנס הי' אפשר שידליק תחלה בנר השמאלי וביום ב' יתחיל בנוסף ויפנה מימין לשמאל אך מכח כדי לקיים תרווייהו שיפנה לימין וגם לברך בכל יום בנוסף צריך להדליק בנר ימיני ביום א' ואח"כ יתחיל בנר הנוסף ויקיים תרווייהו. והנה אם אירע בדיעבד שהתחיל בליל א' בנר השמאלי בימים שאחריו כשבא להקדים כיצד יעשה אם יתחיל מנר השמאלי כבר בירך עליו ביום א' ואם יתחיל מנר הימיני אינו פונה משמאל לימין בזה נראה מלשון הב"י דכל פנות שאתה פונה לא יהא אלא דרך ימין זה עיקר וחשוב יותר מהך מעלה דעל תוספת הנס ראוי לברך דכן משמע מלשונו שכתב אבל אם הי' מתחיל בנר השמאלי גם ביום השני הי' צריך להתחיל בו כדי לפנות לימין וכו' נמצא שאינו מברך אלא על נר אחד וכו' משמע דזה פשוט לו שאם אירע כן הי' מחויב להתחיל בשמאלי ונדחה הך מעלה דראוי לברך על תוספת הנס דאל"כ כך הול"ל שאם יתחיל בנר השמאלי למחר לא ידע מה יעשה אם יתחיל בשמאלי אינו מברך רק על נר אחד כל ח' יום ואם יתחיל בימיני אינו פונה לימין ומדכתב הי' צריך לעשות משמע דבדיעבד הך כללא דכל פנות עיקר ונדחה הך מעלה דתוספת הנס רק לכתחלה ראוי לקיים שתיהן ולהתחיל בימיני ביום א' הא בדיעבד כל פנות וכו' עיקר א"כ מוכח דכל פנות עדיף למעלה דראוי לברך על תוספת החדש אך אנן מבעיא לן אם הך כללא דכל פנות דוחה נמי לעיקר הנס ואף אם לא בירך כלל ביום א' יתחיל בנר השמאלי ויפנה לימין אף שאינו עיקר הנר או להיפוך נגד ביטול מצות עיקר הנס לא משגחינן אהך כללא דכל פנות שאתה פונה ויתחיל בנר ימיני שהוא יותר בטפח הסמוך לפתח וידליק מימין לשמאל. ולכאורה נ"ל לדינא דיתחיל מנר השמאלי לימין כי הכא יש ב' מעלות אחד שפונה לימין והשני דמברך על תוספת הנס השייך ליומו והוי ענינא דיומא משא"כ אם יתחיל בנר ימיני היותר קרוב בטפח הסמוך לפתח הוי רק חדא דמברך על עיקר הנס וחדא במקום תרתי לאו כלום הוא. ובזה י"ל מ"ש התוס' בסוכה מ"ד ד"ה הרואה מברך וכו' דמ"ט תקנו בנ"ח לברך הרואה ולא בסוכה ולולב ולפמ"ש י"ל כך דבלולב וסוכה כיון דכל הברכות מדרבנן ומדרבנן יש לו תשלומין כל שבעה ואם אינו נוטל היום בידו ליטול למחר וליומא אחרא ולכך לא תקנו ברכה לרואה אבל בחנוכה כיון דמצות המהדרין מן המהדרין הוי להדליק בכל יום נר נוסף וא"כ בזה אם לא יהי' לו נ"ח ביום א' אז ביום ב' לא ידע מה לעשות אם יתחיל בנר השמאלי ויפנה לימין אינו מברך על נר העיקר ואם יברך על העיקר אינו פונה לימין ואינו מברך על התוספת הנס ולכך תקנו ברכה לרואה ואז כיון דמברך כן ביום א' שוב ביום ב' מברך על התוספות ויפנה משמאל לימין כדרך כל מדליק ואתי שפיר. [ומה דלא תקנו כן בשופר היינו דמשופר לא הקשו כן מכח דהוא אינו זכר וטובה ואינו לשמחה וכן לא הקשו ממקרא מגלה דשם הוי דהרי אף בנ"ח אינו חייב כשרואה הנ"ח מונח כך בלי הדלקה רק אם דולק למצותו אז מברך וא"כ גם במגלה לא יהי' שייך ברכה רק בשעה שקוראה וממ"נ אם אינו שומע כולה אין קיום המצוה עדיין ולא שייך ברכה ואם שומע כולה א"כ שוב קיים המצוה בעצמה ושייך בי' כל הברכות משא"כ בלולב וסוכה דהוי לזכר ענני כבוד ושמחה ושייך שפיר שרואה מקיים אחרים והוא אינו יוצא בזה ודומה לראיות נ"ח (ולכך לא הקשו רק מלולב וסוכה ולא משופר מה"ט גופה דבשופר הוי ממ"נ דאם שומע כבר יצא בשמיעה) ובזה שפיר תרצנו כנ"ל דבזה יש לו תשלומין ולא ימלט שלא יזדמן פ"א תוך זמן לקיים בעצמו משא"כ בנ"ח אף אם יזדמן לו למחר לא יקיים המצוה כתיקונה אם לא יברך עתה אבל כשמברך עתה נהי דאינו מברך להדליק רק שעשה נסים מה בכך הרי להדליק יברך למחר ונס דיומא כבר בירך אתמול לכך יברך למחר על תוספת הנס. והנה במגלה בע"כ צ"ל כפירושנו דאף תירוץ התוס' לא שייך בזה דאטו הוי חביבות הנס בחנוכה יותר מפורים זה ודאי אינו וא"כ למה לא הקשו ממגלה ולא יהי' שייך תירוצם ובע"כ כמ"ש ואף אם ימצא שום אופן שיהי' שייך לומר ששומע כל המגלה בענין דהקורא יוצא והשומע אינו יוצא כמו אם שומע מנשים לדעת הסוברים דאין מוציאות אנשים מ"מ כיון דדבר זה לא שכיחא לא תקנו בכה"ג ברכה לשומע וכיון דאף לפי דבריהם צריך לבא להך סברא דהיכא דלא שכיח לא תקנו בזה ברכה בפ"ע א"כ א"ש דברינו ג"כ די"ל בלולב וסוכה כיון דיכול בלא"ה לקיים עכ"פ פ"א תוך שבעה לא תקנו לו ברכה בפ"ע ולשלא יהי' בידו לקיים כל זמן לא שכיח ולזה לא עשו תקנה אבל בנ"ח דאם אינו מדליק היום אין לו תשלומין עוד למחר מכח ממ"נ כנ"ל לכך תקנו ברכה להרואה וא"ש. ולפי תירוצם קשה ממצה דהוי חביבות הנס ואטו גרע מחנוכה אך לפמ"ש א"ש דזכרון ליצי"מ הוי במצה כל שבעה רק דחוב הוי בלילה ראשונה והחוב אינו רמז לנס דגם קודם שיצאו הוי חיוב זה במצרים וזכר לנס יקיימו כל זיי"ן ודו"ק היטב:]
1