האלף לך שלמה, אורח חיים ע״וHaElef Lekha Shlomo, Orach Chayim 76
א׳ע"ד המחלוקת בין הראשים ובין הח"ק בעיר צאנז חדש. הנה הדין עם הח"ק כי לעשות ממקום שמתפללין שם אנשים לעשות ממנו עזרת נשים הוי הורדה מקדושה ובקונ' פרט ועוללות לס' שנ"ה כתבתי דודאי הוי שינוי גמור ואיך יעלה לומר דאין זה הורדה מקדושה לעשות מבית התפלה לזכרים בית תפלה לנקבות דבתפלת אנשים פורסים על שמע ואומרים קדושה וברכו ותפלה בקו"ר בחזרת התפלה וכ"ז אינו בנשים גם יש כמה מצות כגון ק"ש נשים פטורות וגדול המצווה ועושה וכו' גם בערבית ע"פ רוב אין באים נשים ואנשים מתפללים בצבור גם יש קה"ת וכמה אנשים מברכים עליו מה שאין בנשים גם יש כמה דהוי מ"ע שהז"ג דנשים פטורות ואנשים חייבים ועיין פ"א דכלים משנה ח' דמונה עשר קדושות ומונה עזרת נשים ואח"כ למעלה ממנו עזרת ישראל שאין ט"י נכנס וחייבין עליו חטאת גם ידוע משאחז"ל דלא המקום מכבד את האדם וכו' וראי' מהר סיני וא"כ ודאי הזכרים עדיפי מנשים דהרי מברכין בכל יום שלא עשני אשה לכך פשוט דהוי הורדה. ומ"ש שקודם פסח מניחין שם קמחא דפסחא מה בכך חדא דמפורש בסי' קנ"א דמחשבין שם חשבונות של צדקה וא"כ מוכח דדבר השייך לצדקה מותר לעשות בבה"כ. וגם מה שאוכלין שם לפעמים כשמתאספין. הנה מן הסתם מתאספין לאיזה דבר מצוה והרי מפורש בסי' הנ"ל בשעה שמתאספין לעיבור שנה מותר לאכול שם והרי קדושת בהמ"ד חמור מקדושת בהכ"נ ואעפ"כ אורחים אוכלים שם וכן מקדשין קידוש בליל שבת בשביל אורחים דגני בבי כנישתא הרי היכא דהוי לצורך מצוה מותר לאכול שם. ועוד אף אם עושין שלא כדין בבהכ"נ אטו בשביל זה תפקע קדושת בה"כ אפי' אם ח"ו יתנהגו כמה פריצות בבה"כ מ"מ לא תתבטל בזה קדושת בה"כ המה יקבלו עונשם על כך והבה"כ נשאר בקדושתה לכך חס מלשנות. והנה בטענה זו לבד הי' די להחזיק דברי הח"ק ואעפ"כ אבאר יתר הטענות מה שטענו הח"ק שהחזיקו בו כמה שנים להיות לח"ק והמנהיגים משיבים דהוי חזקה שאין עמה טענה. הדין עם הח"ק דלא בעינן טענה רק ברוצה להחזיק בשל חברו בזה בעינן טענה אבל בענין כזה הוי רק כעין חלוקה שבשעת בנין בה"כ נתחלק להיות חדר זה לח"ק ואטו הם באים להוציא קרקע או ממון מן השני הרי רוצים רק להיות בית תפלה לאנשי ח"ק וביד כולם להתחבר אל החבורה ויהי' לו זכות עמהם ובחו"מ סי' קמ"ט ובמג"א סי' קנ"ד ביחיד שהחזיק באיזה מצוה וחלוקת כבוד לא בעינן שום טענה רק אם נותן לו במתנה כך וחלוקת כבוד דהוי חזקה וכל כה"ג דהוי חזקה לשם ח"ק הוי חזקה זו להם ולכל הדורות שיהי' בחבורה זו. ומ"ש דהוי של כרכים זה תמוה דמה דשל כרכים אינו נמכר היינו להפקיע מקדושתו בענין שלא יוכלו רבים להתפלל עוד שם וכדומה אבל בזה אטו אין רשאים לבנות ממעות שגבו מן הכרכים לעשות ממנו ב' בתי כנסיות ויהי' חייבין לעשות רק בהכ"נ אחת זה ודאי אינו דכל שיהי' ביד הכרכים להתפלל שם יוכלו בני העיר לבנות כרצונם אם בה"כ אחת או כמה כן ה"נ אטו בני הח"ק ימחו בבן כרך שיבוא להתפלל שם שלא להתפלל ובפרט שיוכל איש האורח הבא להתחבר אל החבורה להיות כאחד מהם ואין זה שינוי רצון הכרכים. גם מ"ש הח"ק כי אם יבטלו זה החדר יתבטל הח"ק גם זה טענה נכונה ומ"ש הם כי יהי' ח"ק ז"א כי אין בידם לבטל אנשי הח"ק ממצותם שזכו הם בו והם רוצים לקיים מצוה שזכו מכבר ומה להם בכך מה שאפשר להתקיים ע"י אחרים גם זה דומה למה דקיי"ל בש"ס ופוסקים דאין לסתור הבה"כ הישנה תחלה מכח דחיישינן לפשיעותא כן ה"נ אם תתבטל הח"ק חיישינן לפשיעותא שלא יהי' נעשה חבורה חדשה. והנה זה ודאי דהח"ק מחויבין ליתן להבה"כ החלק שהתנו מתחלה אבל מ"מ אם אין נותנים לא נפקע בזה קדושת החדר שהי' מתפללין שם הח"ק ומצינו סמך לזה בבית אלקינו שנבנה ממעות כל ישראל וחלקו כמה לשכות זו לכך וזו לכך ומעולם לא שינו לעשות מלשכה זו תשמיש אחר כי כן נתחלק מתחלה כן ה"נ מסתבר לומר בשעת בנין הבה"כ נעשה כך מתחלה שחדר זה יהי' לכך וחדר זה יהי' לכך ולזה אין ביד המנהיגים לשנות החדר של ח"ק בשום אופן שבעולם כן הוי דעתי בעזה"י:
1