האלף לך שלמה, יורה דעה קי״זHaElef Lekha Shlomo, Yoreh Deah 117
א׳ע"ד שאלתו בנדון הדרוסה. הנה לכאורה יפה אמר המורה דיש לדמות זה למ"ש הכו"פ להיתר בחתולים בהכאה בלי רדיפה ומה שהקשו עליו מאן לימא שלא הי' רדיפה דלמא הי' רדיפה זה לא קשה חדא דהרי דעת הרשב"א דאפי' מארי' אם לא ידעינן אם הי' הוא שותק והם מקרקרין מותר ולא חיישינן לדרוסה ומכ"ש בחתול דאין לחוש לזה מספק כל דלא ראינו רדיפה ואף גם לדעת הר"ן דאוסר בספק אם הי' הוא שותק והן מקרקרין היינו רק בדורס שדרכו לדרוס אבל בחתול כיון דהם בני תרבות מה"ט גופו דמותר בהנאה בלי רדיפה מה"ט גופו אין לחוש לרדיפה כיון שהם בני תרבות וז"ב ואמת.
1
ב׳אך מטעם אחר טעה המורה דדוקא בהכאה בלי רדיפה מתיר הכו"פ דבזה לא יצא מכלל החזקה דהם בני תרבות די"ל דרך שחוק הי' הכאה דדרכם גם דרך שחוק לעשות כן אבל כאן דהיתה תופסת ראש העוף בפי' א"כ זה אין דרך בני תרבות לעשות כן א"כ חזקתה איתרע וחזינן דאינה בחזקה זו לכך דינה כשאר דורס. ומה שרצה רו"מ לעשות היתר מכח חזקה אינו נראה כיון דקיי"ל חוששין לספק דרוסה ולא סמכינן אחזקה. ומה דהביא רו"מ ראי' ממה שהקשה למה בדרס אחד מהם לא אמרינן דזה הוי הראשון כמו בקטע ראש אחד מהם. הנה זה לק"מ דבדרס אחד מהם איך נסמוך להקל מספק דדל הך הנדרס מכאן בלעדו נמי אסורין כולן כיון דקיי"ל חוששין לספק דרוסה ואינו דומה לקטע ראש אחד מהם חדא די"ל כיון דקטע זה והי' עומד במקום שיכול לעשות כרצונו א"כ אם איתא דדרס אחרים תחלה הי' קוטע ראשם תחלה ומדלא קטע ראשם ולזה קטע מוכח דזה הראשון ועוד דבקטע יש כאן חזקה דהשתא כיון דעכ"פ השתא דקטע נח רוגזי' א"כ אמרינן כמו דהשתא נח רוגזי' כן הי' מעיקרא ולא דרס רק זה והוי כאן חזקה דמעיקרא של הבהמות דהם בחזקת כשרות וחזקה דהשתא דחזינן דנח רוגזי' ואמרינן דמעיקרא נמי נח רוגזי' כאן וזה הי' הראשון ובפרט דאמרינן ממ"נ אם אזלינן בתר חזקה דמעיקרא שהי' דורס ורגזן וא"כ יש להיפוך חזקה דמעיקרא דבהמות דהיו כשרות ואם לא אזלינן בתר חזקה דמעיקרא א"כ יש כאן חזקה דהשתא נח רוגזי' ואמרינן דגם מעיקרא תיכף נח רוגזי' משא"כ בדרס אחד לא שייך כל זה.
2
ג׳והן אמת דבהיותי בזה קשה לי טובא מנ"ל להפוסקים ראשונים ואחרונים להתיר בקטע ראש אחד מהם אף בהוא שותק והם מקרקרים ומנ"ל כן הרי זה לשון הש"ס בחולין דף נ"ג על שתק ואיתוב בינייהו אימא שלמא שוי קטע רישא דחד מינייהו נח מרותחי' עכ"ל וקשה דלמא קאי הש"ס רק אדלעיל באם שניהם שותקין דאז אין חוששין לספק דרוסה רק אם הי' חזינן דדרס אחד א"כ זה גרע דהרי חזינן דדרס ולא גרע מהוא שותק והם מקרקרים ולכך בזה אמרינן תינח דרס אבל קטע כיון דיש סברא דנח רוגזי' ומהני זה דהוי כאלו לא הי' כאן מעשה זו ושוב כיון דהוא והם שותקין לא חיישינן לסד"ר רק דהוי ס"ד דזה גרע לכך קמ"ל דזה לא גרע כיון דיש סברא דנח רוגזי' והוי כלא קטע ולא דרס ואין חוששין לסד"ר כיון דהוא והם שותקין אבל באם הוא שותק והם מקרקרין דאפי' אם לא ראינו שום ריעותא חוששין לסד"ר י"ל דאף בקטע לא מהני להקל ומנ"ל להקל באיסורין והדבר צע"ג.
3
ד׳והנה לדינא נ"ל דטב הורה המורה להיתר ולא מטעמי' ותמה אני איך לא הרגשתם בזה דלא מבעיא אם תפסה החתול ראש העוף בחוץ לכלוב פשיטא דמותר דהרי הוי ספק על ספק לא על דדלמא העוף תחבה והוציאה את ראשה חוץ לכלוב ומשם תפסה החתול את ראשה וכן מוכח מתשובת הב"ח הובא בפמ"ג בקיצור דזה הוי ספק על ספק לא על רק אף גם אם תחבה החתול את פי' לתוך הכלוב ושם תפסה ראש העוף מ"מ מה בכך הרי אין דריסה אלא ביד ולא בפי' א"כ נהי דהכניסה ראשה מ"מ לא נודע אם הכניסה החתול את ידה או לא א"כ הוי ממש ספק על ספק לא על דאולי לא הכניסה כלל ידה לתוך הכלוב לכך מותרין שאר העופות בבירור בלי שום ספק ואין פנאי להאריך יותר:
4