האלף לך שלמה, יורה דעה ר״טHaElef Lekha Shlomo, Yoreh Deah 209
א׳הנה הרב משל"מ נסתפק ביתום שניתן מעותיו בקרוב לשכר ורחוק להפסד אם מותר לו ליקח הריוח מה שעלה לאחר שהגדיל עיי"ש.
1
ב׳עוד נסתפק באחד שהפקיד מעותיו ביד אחר בקרוב לשכר ורחוק להפסד ומת והניח יתומים קטנים אם צריך המקבל ליתן להם ריוח ממה שהרויח והעלה דלפ"ד מהר"א מונסין דהיכי דנתנה הלואה על ריבית באופן שאסור אז בטלה ההלואה ונעשה פקדון וא"כ פשיטא שא"צ ליתן להיתומים רווחים כלל ואיסור הוא עיי"ש ודבריו אין מובנים ואדרבא נראה דהרי דעת הרשב"א וסייעתו דאדרבא בהא דמותר ליתן נכסי יתומים בקרוב לשכר ובעינן דוקא שיהי' המעות עומד בעסק מיוחד בפקדון אבל אם הוציא המלוה לצרכו נעשה מלוה והוי ר"ק וצ"ל הא דהכא ס"ל להמרדכי הכא באם התנה האפטרופוס בר"ק דאם הרויח אח"כ הלוה צריך לתת לו ריוח אף שהי' משתמש בהם הלוה לצרכו לכל עסק שרצה צ"ל דלא קאמר הרשב"א דצריך להיות בעסק מיוחד רק אם בשעת נתנו לו לעסק מיוחד פלוני אז צריך שלא לשנות להוציאו בעסק אחר שלא ניתן לו לכך אבל אם ניתן לו מתחלה שהברירה ביד המקבל לעסוק בה כל עסק שירצה אז מותר להמקבל לסחור כל המו"מ שבעולם וכל מה שמסתחר הוי כאלו הוי פקדון וברשותא דיתמי קאי ולא אסור רק שלא יוציא המקבל המעות לצרכו והוא יתן להם ריוח מביתו זה אסור אבל מהעסק יהי' עסק שיהי' מותר וכו'. עכ"פ היוצא מדעת הרשב"א שאדרבא במעות יתומים בעינן דוקא שיהי' המעות בפקדון בידו לא בהלואה ולפ"ז אדרבא לדעה זו א"כ במת אבי היורשים כיון דעד הנה הוי המעות כפקדון בידו הוי כאלו הוא ברשותא דיתמי וכאלו עתה ניתן להמקבל מחדש מיד היתומים וצריך ליתן להם חלק ריוח כדעת המרדכי הנ"ל ולולי דמסתפינא הייתי אומר להיפוך שט"ס הוא במשל"מ וצ"ל שאז צריך ליתן ליתומים משא"כ אם הוי הלואה שוב אין כאן דבר בעין כשנפל קמי יתמי וז"ב לדינא.
2