האלף לך שלמה, יורה דעה רס״דHaElef Lekha Shlomo, Yoreh Deah 264
א׳כתב המחבר בסי' רס"ח סעיף ג' כל עניני הגר וכי צריך שיהי' בשלשה הכשרים לדון וביום וכו' ובדיעבד אם לא מל ולא טבל אלא בפני ב' וכו' ולהרי"ף והרמב"ם אפי' בדיעבד שטבל או מל בפני ב' או בלילה מעכב. הנה על שיטתם קשה קו' התוס' ביבמות ובקדושין דף ס"ב דאמרינן מי לא טבל לקריו מי לא טבלה לנדתה עיי"ש אך נראה ליישב זה די"ל דזה דומה למה דאמרינן בסוכה דאף דבסוכה בעינן שלש מחיצות מ"מ בשבת שבתוך החג מגו דהוי דופן לשבת הוי דופן לסוכה עיי"ש ולפ"ז נראה דה"ה הכא דדוקא אם הגר טובל רק לטבילת גר בלבד ולולי טבילת גר לא יועיל לו טבילה זו כלל ולא יעלה לו לשום דבר שאינו מתכוין בה רק לטבילת גר בזה בעינן שיהי' כדין טבילת גר ביום ובפני שלשה אבל אם טובלת לנדתה או שטובל לקריו כיון דטבילה זו נחשבת טבילה לגבי נדה וקרי אמרינן מגו דמהני טבילה זו לנדתה וקריו מהני נמי להיות נחשב גר אף שהוא בלילה ושלא בפני ג' ואף דאם נימא שלא יעלה טבילה זו להיות גר ממילא גם לנדתה לא יועיל או לקריו שבנכרי ונכריות כיון דאינן שייכי במצות הללו לא יועיל טבילה זו להטהירם מ"מ לא אזלינן בתר איפכא דקאמרינן כיון דאם נימא שטבילה זו עולה להיות גר אז יעלה טבילה זו גם לטומאה לכך אמרינן דבאמת עולה טבילה זו להיות נחשב לטומאה ולהיות גר וחלין שניהם כחדא טהרת טומאה ועשיית גר באין כחדא וכאן יש להמתיק הדבר יותר מהתם בסוכה דהכא י"ל טעמא רבא דע"כ לא בעינן בטבילת גר בפני שלשה וביום רק אם אינו מקיים בשעה זו תיכף מצות התורה שקיבל עליו א"כ עדיין לא החזיק על עצמו לקיים התורה והמצות לכך בעינן שהטבילה יהי' ביום ובפני ג' ובמילה אף שאז מקיים מצות מילה מ"מ בעינן בפני ג' היינו דאף אי נימא שנחשב גר ע"י מילה זו עדיין לא נחשב כישראל מעליא כיון שלא טבל דכ"ז שלא טבל לא הוי כישראל מעליא וא"כ עדיין מצות מילה שלו לא נחשב אצלו קיום מצוה ממש שעדיין לא יחשב לו למצוה ממש כל זמן שלא טבל לכך לא הוי כהחזיק תיכף במצות ולכך בעינן בפני ג' אבל בטבילה שהוא לאחר המילה אם הוא טובל לקריו או לנדתה א"כ אם נימא שטבילה זו משוהו להיות נחשב גר עי"ז ממילא הוא מקיים עוד מצוה בטבילה זו שטובל לנדתה או לקריו וכיון שמחזיק תיכף במצוה בשעה הזו לכך די בטבילה כזו שזה דומה לקנין חזקה הנעשה בעבד ודכוותי' כן ה"נ כיון שתיכף מתחיל לקיים אחת מהמצות שקיבל עליו כבר הוי כדמות חזקה וקנין ולכך די אף בטבילה בלילה ושלא בפני ג' כן נ"ל נכון ודוק. שוב עיינתי בהרמב"ם עצמו פי"ג מהל' א"ב שהוא מפרש פי' אחר בהא דאמרינן מי לא טבלה לנדתה ולקריו עיי"ש ובהה"מ ממילא לא קשה עליו קושיא הנ"ל. מיהו דברינו נכונים מצד עצמן ובישוב קו' התוס' הנ"ל מיהו ממה דקאמר שם הש"ס ביבמות מ"ו ע"ב מה דתימא לר' יוסי מילה עיקר והתם משום דלא הוי מילה בפנינו יש לדחות דברי דאי לר' יוסי מילה עיקר ודי במילה לבד א"כ מה בכך שהי' שלא בפנינו הרי היכא דמקיים בזה מצוה מן המצות שקיבל עליו מהני אף שלא בפנינו ואפשר דרק להס"ד דש"ס קאמר הכי דהי' אפשר לטעות כן אבל לפי האמת קמ"ל אדרבא מה"ט גופא למ"ד דלר' יוסי בעינן טבילה ג"כ דאי ס"ל דמילה לבד מהני הי' מועיל אף שלא בפנינו כנ"ל ודוק היטב:
1