האלף לך שלמה, יורה דעה של״דHaElef Lekha Shlomo, Yoreh Deah 334
א׳עיין תוס' חולין דף צ"ו ע"ב ד"ה אפי' מריש אזנו וכו' ובלאו ה"נ כיון וכו' ולכאורה אין דבריהם מובנים דכיון דדחו דברי הר"א וס"ל דאמרינן בקליפה חנ"נ מ"ט באמת לא יאסור הקליפה השאר כיון דהבשר בעצמו נעשה נבלה וכו' ונראה כוונת דבריהם עפמ"ש הש"ך בסי' ק"ה בשם מהרא"י על הא דס"ל לכמה פוסקים לדעת הטור דאף בחתיכה בשר שבלעה חלב אין יוצא מחתיכה לחתיכה בלי רוטב וכו' וכתב לחלק כיון דידעינן שאין איסור יוצא כלל מאותה חתיכה הוי כאלו נחתך ממנה רק חתיכה היתר והוי כבגד של כלאים עיי"ש א"כ ה"נ במליחה כיון דאין איסור יוצא כלל מהקליפה רק היתר הוי כאלו נחתך ממנו רק היתר וצריך לפרש הא דאומרין חנ"נ אף שיש ששים נגד האיסור עצמו ונתפשט האיסור בכל הקדרה ובטל האיסור עצמו והוי כאלו אין כאן איסור כלל ומ"ט אמרינן בי' חתיכה נ"נ וצ"ל דכאן עכ"פ משהו איסור יש בכל חתיכה וחתיכה וכיון שיש משהו איסור אז מצטרף גם הטעם של החתיכה שבלעה האיסור עצמו כיון דעכ"פ מעורב עם איסור משהו אבל במליחה וכה"ג שאף איסור משהו אין יוצא כלל רק היתר בודאי לא אמרינן חנ"נ וכו' נמצא שדברי מהרא"י הן הנה דברי התוס' לדעתי וז"פ:
1