המידות לחקר ההלכה, חלק א, א; סבה ומסובב י״חHaMiddot leCheker haHalakhah, Part I, Method I 18
א׳קושית הראשונים על הא דבענין קרא מיוחד "איש אמו ואביו תיראו ואת שבתותי תשמרו", שאסור לו לשמוע לדברי אביו ואמו לעבור עבירה, ובלאו קרא הוה אמינא אתי עשה דכיבוד אב ובם ודחי ל"ת, הא האב בכה"ג אינו עושה מעשה עמך ותו אינם חייבים כלל בכבודו כמבואר בב"מ (ס"ב ע"א)? ותירץ בש"מ בב"מ (ל"ב א'), דכיון דדינא הוא דעשה דוחה ל"ת, הרי שוב לא עשה האב שום איסור דהא ע"י פקודתו נדחה באמת האיסור.
1
ב׳ולכאורה יש בזה סתירה לה"נקודה הנפלאה" של הרמב"ם הנ"ל, דלכאורה גם בהא דעשה דוחה ל"ת יש כאן סבה עיונית, כלומר, שהעשה משמשת בתור סבה עיונית לדחיית הל"ת, וא"כ צריכה להיות העשה גם טרם שאנו מוציאים את המסקנא ש"דוחה ל"ת", וכאן הלא טרם שאנו באים להדין של דוחה ל"ת אין כאן עשה כלל - באופן שבתירוץ הנ"ל אנו באים ליצור סבה ומסובב בבת אחת?
2
ג׳אכן באמת שם עלינו ללכת לאידך גיסא ולומר, הרי ס"ס יש כאן עשה ודין
3
ד׳הוא דעשה דוחה ל"ת, אלא שאנו רוצים לבטל את הסבה הזו ע"י סבה מתנגדת, הסבה של אינו עושה מעשה עמך, הנה רק אז אפשר לנו לבטל את זה, רק כשגם אחרי התוצאות של הסבה החיובית, כלומר, גם אחרי המסקנא של עשה דוחה ל"ת, הוא עדיין בכלל של "אינו עושה מעשה עמך", אבל בנ"ד כיון שאחרי הדין של עשה דוחה ל"ת, תו אין חסרון של אינו עושה מעשה עמך, אין לנו סבה במה לבטל כאן את הדין של אתי עשה ודחי ל"ת75הגאון המחבר מחדש כאן שאינו עושה מעשה עמך, אינו הגבלה במצות כיבוד, שאל"כ היתה זו סיבה גורמת, אלא שמצות כיבוד אב מישך שייכא גם באב רשע רק שאם הוא אינו עושה מעשה עמך הוי עיכוב בחלות חיוב המצוה. והנה יעויין במהר"ץ חיות יבמות ו, א שהקשה לדברי השטמ"ק, כיצד רוצה הגמרא ללמוד מכבוד אב ואם לכל התורה כולה נגד הכלל שעשה דוחה לא תעשה, דלמא שאני התם שכיון שאמרה התורה שלא לשמוע בקול אביו שוב חזר הדין דהוי אינו עושה מעשה עמך, משא"כ בכה"ת דהעשה קיים. ומלשונו שם נראה שאין הכוונה מצד שהתורה הגבילה את מצות הכיבוד, יעו"ש. אלא כוונתו שאף על פי שהטעם שאין הכיבוד דוחה את הלאו הוא מצד שאין העשה דוחה את הלא תעשה, אך עדיין ליכא למילף לכל התורה דשאני התם שאחר שאין העשה דוחה ממילא ליתא גם לעשה, מה שאין כן בכה"ת שהעשה קיים. אך לדברי הגאון המחבר מיושבת קושייתו, דגם באינו עושה מעשה עמך איכא להעשה דכיבוד, ואינו רק מונעו, מדוע לא נימא עשה דוחה לא תעשה ושוב יהיה עושה מעשה עמך, ועל כרחך מטעם דאין עשה דוחה לא תעשה, ודו"ק..
4
ה׳ויש לנו כאן הציור של "גיטו וידו באין כאחד", שאמרנו לעיל שהיסוד מזה הוא שבמקום שיש הסבה הגורמת מקודם, אלא שמאידך גיסא יש ג"כ סבה המונעת את התוצאות של הסבה החיובית הגורמת, שם אנו משתמשים בהכלל של "באים כאחד".
5
ו׳והחידוש שבציור הזה הוא, שבעוד שבגיטו וידו באים כאחד אנו מדברים בסבות מציאותיות, אך אותו הדבר הוא ג"כ בסבות עיוניות, כי ס"ס גם הא דעשה דוחה ל"ת שאנו מחשבים את זה בתור הסבה החיובית הגורמת, וגם הא דאינו עושה מעשה עמך שאנו חושבים את זאת בתור הסבה המונעת, שתיהן הן סבות עיוניות כנ"ל76יש להעיר שלכאורה גם ה'נקודה הנפלאה' הם סיבה מונעת, כיון שהסיבה לאיסור הוא עצם מציאות האיסור, והדין של אין איסור חל על איסור הינו סיבה מונעת, ועל כן היה מן הראוי לומר שיחול איסור אכילה וכאחד גם הנאה, ועל ידי זה יהיה האיסור מוסיף. וצ"ב..
6