המידות לחקר ההלכה, חלק א, י; אמצעי ותכלית מ״אHaMiddot leCheker haHalakhah, Part I, Method X 41
א׳ואמנם בכל קנין כסף בקרקע יש מחלוקת בין הסמ"ע והט"ז בח"מ (סי' ק"צ) במהות קנין כסף, דהראשון סובר דכסף בא בעד שווי המקח בתור תחילת פרעון, מכיון שקנין כסף ילפינן משדה עפרון ושם זה בא בודאי מצד פרעון, והט"ז השיג על זה, דהא אשה נקנית בשוה פרוטה, ושם בודאי בא בתור קנין, דשם לא שייך להגיד שווי המקח.
1
ב׳ועכ"פ באשה כו"ע מודים דזה בא בתור קנין934נחלקו האחרונים בזה, דעת האבני מילואים סי' כט סק"א שגם בקידושין סובר הסמ"ע שהוא כסף שיווי, ואולם האפיקי ים סימן טז הביא בשם הגרח"ע שבקידושין מודה הסמ"ע שהוא כסף קנין. וראה אבן האזל הל' מכירה פ"ז ה"ו שביאר בדעת הרמב"ם לחלק בין קידושין למכר. וע"ע הערות הקה"י על האבני מילואים שם שמדברי הרשב"א המובא שהביא האבני מילואים סי' כח סק"א מוכח שאינו כסף שיווי, ונשאר בצ"ע על האבנ"מ..
2
ג׳ובנוגע לספיקתו של המל"מ הנ"ל צריך להיות לפי שיטת הסמ"ע עפ"י ההסבר הנ"ל הבדל בין קנין כסף בקניני ממונות, ששם יועיל אף באיסורי הנאה, אם המוכר מקבל כסף, חולה שיש בה סכנה, ובין כסף בקדושין, ששם בודאי לא יועיל בכה"ג.
3
ד׳ועי' בר"ן קדושין (ד' ח' ע"א) בהא ד"רב כהנא שקיל סודרא בפדיון הבן אמר לדידי שוה לי חמש סלעים", שמסתפק מה יהיה הדין באשה, אם היא תאמר לדידי שוה לי פרוטה, ולפי דברינו החילוק ביניהם פשוט, כי ה"לדידי שוה לי", זהו הערכת הדבר יותר משוויו רק מצד המקבל אבל לא מצד הנותן, וזה שייך רק בפדיון הבן, דהכסף בא מצד פרעון, אבל לא בכסף באשה, שכאמור, בא מצד קנין וכל קנין צריך לבוא מצד הקונה כנ"ל935עיין ברכת שמואל קידושין סי' ב בשם הגר"ח שבקידושין פחות משוה פרוטה אינו רק חסרון בקנין אלא בגוף הקידושין..
4