המידות לחקר ההלכה, חלק ב, יד; בעצם ובפועל כ״חHaMiddot leCheker haHalakhah, Part II, Method XIV 28

א׳לפעמים יש ספק בקדשים, אם זהו פסול בעצם או רק בפועל, או בלשון הגמרא, אם זהו "פסול בגופו" או רק "בדם ובבעלים"¹¹⁸⁰ראה לעיל (אות ז)., מה שעמדנו על זה בספרנו ד"מ דרך הקודש ח"ב (שמעתתא י"ד¹¹⁸¹פרק א-ד.): אם שלא לשמן זהו פסול בעצם הקרבן, כמו כל פסול פיגול; או שזהו רק חסרון בעבודה, שכל אחת מד' עבודות הנעשית במחשבת שלא לשמה איננה עבודה להכשיר, ונמצא שזהו רק חסרון בפועל, חסרון הדם שכבר נזרק במחשבת שלא לשמה והוה כמו נשפך הדם¹¹⁸²ראה מש"כ הגהמ"ח לעיל (מדה ב אות יד) לדון אם פסול שלא לשמה הוא 'העדר' או 'סיבה', והיינו כנ"ל האם הוא רק העדר מחשבת לשמה או שהוא מחשבה הפוסלת, וכן הוא בדרך הקודש (שמעתתא יג פרק ג) בהרחבה.
והאחרונים האריכו בזה טובא ועיין נמי בחי' מרן הרי"ז (מעשה הקרבנות פ"ד) וחי' הגרי"ז (ריש זבחים), ומה שהביא בשמו בקונטרס יונת אלם (סי' לד), וע"ע קובץ שיעורים (ח"ב סי' כב אות א וראה שם אות ה-ו) בשם הגר"ח, ושיעורי הגר"ש רוזובסקי (פסחים אות קעד), ואכמ"ל..

ב׳והראיתי שמה¹¹⁸³בפרק ד. שיש בזה מחלוקת רש"י ותוס' במנחות (מ"ח ע"ב), בהא דאמרינן שם "כבשי עצרת ששחטן שלא כמצותן פסולין ותעובר צורתן ויצאו לבית השריפה", שרש"י פירש, שהכוונה למחשבת שלא לשמן, והתוס' חולקים על זה, ועי' שם¹¹⁸⁴ראה חידושי מרן רי"ז הלוי (הל' פסולי המוקדשין למנחות מח, א) שהביא דברי רש"י הנ"ל וחילק בין פסול הגוף שהוא רק ביוצא וטמא וכדומה שפסולן בבשר לבין פסול שלא לשמה שחל רק על ה'קרבן' שבו ולא על הבשר ממש. ובהמשך דבריו כתב דדברי רש"י לא נאמרו אלא בכבשי עצרת ושלמי נזיר דילפינן מחטאת שאין להם הכשר כנדבה, אבל אין להם פסול הגוף. וע"ע נתיבות הקודש (מנחות שם); קה"י (זבחים סי' ב)..

ג׳ועכ"פ גם מכאן אנו רואים, שההגדרה של "איסור חפצא ואיסור גברא" וההגדרה של "בעצם ובפועל" - שני דברים נפרדים המה, דהא בודאי גם בפסול של נשפך הדם - האיסור הוא איסור חפצא, דהא כל המקור של איסור חפצא אנו למדים מקדשים שלפני זריקה, ובכ"ז פסול שכזה כבר לא נקרא פסול בגופו, כנ"ל¹¹⁸⁵ראייתו של הגהמ"ח צ"ע, כי לכאורה הגהמ"ח הרכיב כאן שני נושאים שונים. האחד, איסור קדשים לפני זריקה שכוונת הגהמ"ח בזה היא לאיסור נדרים שבו שהוא איסור חפצא (והוא מלבד האיסור אכילת קדשים לפני זריקה אשר בזה דן כבר הגהמ"ח לעיל מדוע שלא יהיה בזה אין איסור חל על איסור). והשני, הוא הפסול להקרבה אשר אין הפסול בקרבן עצמו רק במה שאין דם או שאין בעלים, ופסול זה הוא איסור דבר אחר גרם לו..