הלכות גדולות ע״בHalakhot Gedolot 72
א׳(מעילה יז.) שאל ר' מתיא בן חרש את ר"ש בן יוחאי ברומי מנין לדם שרצים שהוא טמא א"ל דאמר קרא וזה לכם הטמא אמרו לו תלמידיו חכים לו בן יוחאי אמר להם תלמוד ערוך הוא בפיו של ר' אלעזר בר' יוסי פעם אחת גזרה מלכות הרשעה גזירה על ישראל שלא ישמרו שבת ושלא ימולו את בניהם ושיבעלו נידות הלך רבי ראובן בן איצטרובלי וספר קומי והלך וישב עמהם אמר להם מי שיש לו אויב יעני או יעשיר אמרו לו יעני אמר להם א"כ לא יעשו מלאכה בשבת כדי שיתענו ואמרו טבית אמר בטלוה וחזר ואמר להם מי שיש לו אויב יכחיש או יבריא אמרו לו יכחיש אמר להם ימולו לשמונה ימים כדי שיכחישו אמרו טבית אמר בטלוה חזר ואמר להם מי שיש לו אויב ירבה או יתמעט אמרו לו יתמעט אמר להם לא יבעלו נידות כדי שיתמעטו אמרו טבית אמר בטלוה הכירו בו שהוא יהודי החזירום אמרו מי ילך ויבטל את הגזרה ילך ר' שמעון בן יוחאי שהוא מלומד בנסים ואחריו מי ר' אלעזר ברבי יוסי אמר להם רבי יוסי אילו היה אבא חלפתא קיים יכולים אתם לומר לו תן בן בנך להריגה אמר להם ר"ש ואילו היה אבא קיים יכולים אתם לומר לו תן בן בנך להריגה א"ל ר' יוסי אנא אזלינא דילמא ענוש ליה ר' שמעון דקא מסתפינא כשהיו מהלכין בדרך נשאלה שאלה זו בפניהם מנין לדם שרצים שהוא טמא עקם פיו ר' אלעזר ברבי יוסי ואמר וזה לכם הטמא אמר לו ר"ש מעקיצת שפתיך ניכר שתלמיד חכם אתה אלא לא יחזור הבן בשלום אצל אביו יצא לקראתם בן תלמיון אמר להם רצונכם אביא עמכם בכה ר"ש ואמר לשפחה של בית אבא נזדמן לה מלאך שלשה פעמים ואני לא פעם אחת יבוא הנס מ"מ קדים הוא עאל בה בברתיה דקיסר כי מטו התם אמרו ליה בן תלמיון צא בן תלמיון צא כיון דקרו ליה נפק אזל אמר להו שאול מאי דאית לכון ועולו לבי גוא שקלו מאי דאית לכון עול אשכחוה לההוא איגרא שקלוה וקרעוה והיינו דאמר ר"א בר' יוסי אני ראיתיה ברומי והיו עליה כמה טיפי דמים:
1
