הלכות קטנות, הקדמת המחברHalakhot Ketanot, Author's Introduction
א׳זאת הקדמת הרב בעל הלכות קטנות חלק ראשון
1
ב׳אמר הצעיר תולעת יעקב בן לא"א כמוהר"ר שמואל בן כמוהר"ר יעקב בכמוהר"ר שמואל בכמוהר"ר יעקב חאגיז בכמוהר"ר וכו' זצ"ל מזרע המלוכה ומן הפרתמים גלות ירושלם אשר בספרד אשר גורשו משם והם יצאו ראשונה לעיר גדולה של חכמים ושל סופרים פיס יע"א ומזרעא דאהרן קדישא קאתינא הוא אבי זקנתי הרבנית פאלומבה הגברת תנצב"ה היה הרב הגדול כמוהר"ר יאודה הכהן זלה"ה מזקני קשטיליא וחכמיה הנה הוא אשר מביא וקורא בשמו לפעמים אבא מארי זלה"ה בספריו מורי זקני היה כמוהרדי"ך זלה"ה: זאת היתה לי כי פקודיך נצרתי זכות אבותי הקדושים שסייעני לשקוד בדלתי הלימוד ראה ראיתי לכתוב מקצת משאלות שנשאלו בבית מדרשנו המדרש הגדול בית יעקב מדי שבת בשבתו ולהיות בלתי אפשר להאריך בכל א' כרצוני אכתוב מה שעלה במחשבה בקצור נמרץ בדרך אפשר שדנין אפשר משאי אפשר והשתדלתי לכותבם בקצור הלשון היותר אפשר לג' סיבות א' כמו שעושין רז"ל שמסמיכין הדין או הדרשה שלהם לפסוק כדי שיעלה זכרו בקראו בפסוק. ב' לאהבת הקיצור. ג' לחדד לתלמידים שיבקשו מקור הדין ואמיתותו בדברי ולכן קראתי אותם בשם הלכות קטנות כשמם כן הם להיות יצאו מקטן הערך כמוני ועוד שהוא קטן דומה לאזן כההוא (ערובין כ"א:) דעשה אזנים לתורה כנז' ומפני הקנאה והתאוה והכבוד שלא יהיו קנאים פוגעין בי ואיידי דזוטר מירכס ושלא להרבות בהוצאה ויהיה המעט מחזיק את המרובה וה' יעזרנו ע"ד כבוד שמו אכיר"א:
2
ג׳וזאת היא הקדמתו לחלק שני
3
ד׳אמר העבד ישראל חאגי"ז ס"ט ה"ה יעקב בכמוהר"ר שמואל בן בנן של אראלים הקדושים אשר בארץ החיים.אחרי אשר זכות אבותי סייעני ויעלני מבור שאון ויקם על סלע רגלי כונן אשורי ויתן בפי שיר חדש תהלה לאלדינו: יראו רבים וייראו ויבטחו בה׳ כי הוא הנותן ליעף כח ויסעדני על ערש דוי כאשר עשה לי הקטון וצעיר. כי אחרי אשר עברו עלי צרות רבות ורעות ביגון על יגוני האחרון הכביד והוא חולי רע ומר הגיעני עד שערי מות. וברבים היו עמדי להתפלל בעדי והסבו את שמי ויקשב ה׳ וישמע ולא בזה את תפלתם ויעמדני על עמדי:אמרתי במה אקדם ה׳ ובביתי אין לחם ואין שמלה. ואקח ממה שחנני לשלם תודות לשמו הגדול אשר הפליא חסדו לי זעיר שם זעיר שם מעט ממה שנשאל מידי שבת בשבתו בבית מדרשנו זה נקרא בית יעקב ומקצת ממה שנתחדש אצלי מידי עברי יום יום: וסמכתיו חלק שני להלכות קטנות שחברתי בחלק הראשון והודעתי נאמנה כי דברי אלה קטנים הן בערכם להיות יצאו מקטן הערך כמוני. ועוד שלא באו בשלמות כדרך כותבי תשובות לשאלות שביום ששי היו נשאלות והיום קצר לעיין כל הצורך. ואם לא יועילו להלכה. יהיו לעורר לב הצעירים אשר כמוני ולב התלמידים לחדודי בעלמא. דאם לא כן מה יש בידי לשלם תודות ואם מעט הוא הרי נאמר במנחת נדבה אשה ריח ניחוח ללמד שא׳ המרבה וא׳ הממעיט ובלבד שיכוין דבריו לשמים. (מנחות ק"י) זה "שי"ד" סימנים כנגד מי שאמר לעולמו די הוא יאמר די לצרותי ולצרות עמו בית ישראל ימחול עוונותינו ויטע בלבנו אהבתו ויראתו לעשות רצונו ולעבדו בלבב שלם אכיר"א: כתב אבא מארי זכרונו לחיי העה"ב בהקדמת ספרו הגדול גבי והלכת בדרכיו כמו שממדות הקב"ה להועיל לעולם כמו שנראה כן ראוי לכל מי שהגיע לו מהשלמות שישתדל להשלים זולתו כפי מה שאפשר להדמות בזה לבורא יתברך כפי היכולת וע"כ אין ראוי לא' מן השלמים שיגננו על הכנסנו בזה ולטעון על דברינו בסיבת הניצוח או מחמת הקנאה המצויה כי זה אולי יהיה סיבה שלא יבין מדברינו מה שרצינו בהם ואם לא עלה בידנו על השתדלותנו בענייני התורה אלא ההשתדלות בלבד דיינו ואם לא יועיל לגדולים ממנו יועיל לאשר יהיו בערכנו ע"כ. ועיין מ"ש הרמב"ם ז"ל בסוף פירושו על המשנה הבאתי לשונו בעץ החיים התנצלות שאם אולי ימצא בדבריו דבר שאינו. הוא מטעם היותו מטורף במסעות הדרך וכו׳ כ"ש שאין לגנות לבני ירושלם תוב"ב המסובלים ביגונות ואנחות וכההוא דאמר (עירובין ס"ה.) אי קרצתן כינה לא תנאי ועכ"ז עוסקין בתורה יומם ולילה: ועוד כתב הרמב"ם ז"ל ומי שימצא בו טעות או נתבאר לו בפי׳ הלכה מן ההלכות פי׳ טוב מאשר פירשתיו יעורר על זה וינצח אותי ואין ראוי לגנותו בתפיסתו אבל מושכר מן ה׳ על זה אהוב אצלי לפי שהוא מלאכת ה'. ע"כ גם אני הצעיר זכות אבותי סייעני להיות מאוהבי האמת ואיני חושש בעצמי לומר טעיתי כאשר יעידו כל בני המדרש יצ"ו. ומי לנו גדול מרבא וחזר ודרש דברים שאמרתי בפניכם טעות הם בידי (גיטין מ"ג.) גם אני אומר לתופש שיתפוש אותי לאהבת האמת קורא אני עליו מיני ומינך תסתיים שמעתא כי לא יבצר שמתוך התעוררות שלי ושלו לא תתחדש איזו הלכה וכההוא (מכות כ"א:) דאנא גלאי לך חספא וכו׳ אחלה פני אל ויחנני וישימני מאוהבי שמו אמן:
4