הלכות קטנות, חלק א קס״וHalakhot Ketanot, Part I 166
א׳קס"ו) שאלה על כמה פנים יתכן להתיר נ"ש.
1
ב׳תשובה הרבה פתחים למקום: א' אם לא הזכיר כל הסי' המובהקים שבמשנה (נזיר ד'.) אבל השמות בלבד לא יועיל: ב' באומר הריני כשמשון אינו כלום ה"נ כשמשון מועיל וי"א דאפי' אומר הריני נזיר כשמשון ן' מנוח אינו כלום וי"א אפי' אמר הריני כשמשון בלבד נזיר וי"א היכא דאפקיה בלשון שבועה לאו כלום הוא: גם כשאמרו בלשון אסמכתא גם כשאמרו בכעס גם מצרפין לסניף המודעא שעושים מראש השנה ונזירות זה למדוהו הע"ה הארורים דשכיחי וכל יום היו באים אלי ומעולם לא נזקקתי להם והייתי שולח אותם לרב האשכנזי' נ"ע ומתירם מיד חבל על דאבדין וחבל על דמשתכחין ולא ידעתי למה לא פטר רש"בי [עי' עירובין ס"ה. ואדר"נ פט"ז ד"ה רשב"י] מטעם שכורת גם את הנודרים דבעינן האדם בשבועה (שבועות כ"ו.):
2
ג׳אמר המני"ח: להיות המקצוע הזה נהוג הרבה בארצות תוגרמה מחמת הע"ה כמו שכת' א"א ז"ל ראיתי להעתיק בסוף הספר הזה הלכות נזירות אשר לי מועתקות מהרב מוהריק"ש ז"ל עם קצת ליקוטים אשר לקטתי לעצמי מספרי הפוסקים למען יקל מעל המורים טורח החיפוש אם מעט ואם הרבה אפשר יהיו לרצון אצל המורים ואל נא תהי פה דרכנו לזרה כי כן ראינו לרז"ל בכמה דוכתי מילתא אגב אורחא קמ"ל ועוד אמרו הואיל ואתא לידן נימא ביה מילתא עיין פ"ח דשבת דף פ"א וביבמות פ"ב דף כ"ב ובשאר דוכתין בתלמודא לכן דוקא אציגם לפניך הקורא:
3