הלכות קטנות, חלק ב קס״הHalakhot Ketanot, Part II 165
א׳קס"ה) ברכות פ' כ"מ (מ"ג.) א"ר בר ירמיה (לפנינו הגי' אר"ז א"ר בר ירמי' וכן נדה י"א: גיטין ע"ד. פסחים ל"ו. כתובות ק"ט. והרא"ש גריס א"ר אר"י ועי' במעיו"ט) מאימתי מברכין על הריח משתעלה תמרתו א"ל ר' זירא והא לא קארח א"ל וליטעמיך המוציא לחם מן הארץ דמברך והא לא קאכל אלא דעתיה למיכל ה"נ דעתיה לאורוחי קשה וכי לא ראה ר' זירא דבר זה דעל כל דבר יש לברך קודם אלא דעת ר' זירא לאו נראה שבא לומר דלאו שפיר לברך קודם שיריח קצת דלפעמים נסתם חיש הריח מחמת הנזילה ונמצא שברך לבטלה [עי' ריטב"א חולין ק"ו ד"ה א"ר וירושלמי פ' הרואה מובא בש"ך יו"ד סי' י"ט ס"ק ג'. ולעיל בח"א סי' מ"ח וקל"ט. ובס' מט"מ סי' תרס"ט כ' בשם מהר"ם מ"ץ דאיך יברך זמן על הספירה שמא ישכח יום א'. ונמצא ברכה לבטלה ובחק יעקב סי' תפ"ט סק"ו.] ולא חש ר' זירא להשיב לרבא בר ירמיה שאם הוא בנו של ר' ירמיה היה קטן הרבה בפני ר' זירא שר' ירמיה אביו היה תלמידו (עתוס' גיטין י"א: ד"ה יתיב) וכה"ג איכא טובא דלא חש להשיב (ב"מ ל"ה. ב"ב ט.) ומ"ש לעיל (בח"א סי' רס"ד) דברכות השבח אין שם משום ברכה שאינה צריכה (עי' שד"ח ברכות סי' י"ח והד"ט או"ח רס"י) היינו בדאיכא טענה קצת וכההיא נוסחא שכת' משם הרמב"ם (פ"ד דברכות) דספק ברך המוציא דמברך והוא ישרה בעיני:
1