הלכות קטנות, חלק ב קפ״דHalakhot Ketanot, Part II 184
א׳קפ"ד) עוד הביא בשם א"ח (בסי' רצ"ח) שאפי' מי שסובר שמברך סומא על הנר ה"מ במ"ש אבל במוצאי יוה"כ לא ע"כ. נראה הטעם דמה שאנו מברכין על האור במוצ"ש הוא זכר לבריאת העולם והאור היה תחילת הבריאה ולפיכך סומא מברך שיש לו הנאה בבריאה זו שאחרים יורוהו הדרך אבל טעם הנר במוצאי יוה"כ הוא להודות לה' שהבדיל בין יום גדול ונורא שאסור בכל מלאכה כשבת לימות החול שאנו מותרים במלאכה ולקחו הנר שהוא בנמצא יותר ועוד משום לתא דשבת והזהירו (בסי' תרכ"ה ס"ד ט"ז ומג"א שם) שיהא נר ששבת ממלאכת איסור לרמוז ממה שהתקינו דבר זה סימן להיתר המלאכות הוא וכיון דסומא לא היה יכול לעשות מלאכה לאור הנר אם היה רוצה א"כ לדידיה אין היכר בין נר האסור לנר המותר:
1