הלכות קטנות, חלק ב ב׳Halakhot Ketanot, Part II 2
א׳ב) שאלה למה חלקי הטומאה מתאחין ולא יפרדו:
1
ב׳תשובה גבי ההיא (שבת קכ"ח:) דאין מרחמין על בהמה טמאה שילדה בשבת כדי שתקרב ולדה אמרי' גמירי דלא מרחקא ואי מרחקא תו לא מקרבה. והכוונה שקשר רשעים צריכים להתחזק זה עם זה שאם יתרחקו אין מי שיקרבם אבל מצד הקדושה אף אם יתרחקו לשעה יש מי שרוצה בקיומם ע"ד בא ליטהר וכו' (ע"ז נ"ה.) ולכן הזהירה תורה ולא תקיא הארץ אתכם בטמאכם אותה כאשר קאה את הגוי שנתמלאת סאתם ומחמת טומאתם קאתה אותם ושוב לא היה להם תקנה דגמירי דטמאה כיון דמרחקא שוב לא מקרבה ולפיכך חסד עשה הקב"ה עם ישראל שהקדים ב' שנים לונושנתם (סנדרין ל"ח.) שלא ידחו מחמת טומאה ישנה ששוב ח"ו לא היה להם תקנה ונושנתם בגימטריא טומאה ישנה במילוי אותיות כמספר הניתן ליחשב בסטרא אוחרא:
2