הלכות קטנות, חלק ב רכ״זHalakhot Ketanot, Part II 227
א׳רכ"ז) שאלה היה אוכל וספק אם אכל כזית דגן בכדי א"פ או לא מהו.
1
ב׳תשובה למאן דבעי בפ"ד דכריתות (דף י"ז:) חתיכה משתי חתיכות כל שנסתפק אם אכל או לא אכל די"ל אין לו לברך וכההיא (ב"מ צ"ז:) דאיני יודע אם הלויתני והכי נמי אם אכל כזית בלבד וס' אם בירך אין לברך דמה"ת בעי' כדי שביעה (עבאה"ט סי' קפ"ד סק"ו) כי איכא לספוקי אי אכל כזית דגן ושבע משאר מאכלים אי מחייב מה"ת והיה נראה דכיון דפת פוטר כל מידי דמיזן שהכל בא בשבילו וקבעי עליה אנשי אם אכל ושבע אפילו משאר דברים הוי דאורייתא. וההיא דהוי כאיני יודע אם הלויתני אפשר דיש לחלק בין ממונא לאיסורא וכ"ש דהוי דאורייתא וכ"ש למ"ד (תוס' ברכות י"ב. ד"ה לא) ספק ברכות להקל ויברך (עי' זכל"א או"ח סי' קפ"ד אות ב' ושד"ח א"ד ברכות ס"א אות ח"י):
2