הלכות קטנות, חלק ב רל״דHalakhot Ketanot, Part II 234
א׳רל"ד רל"ה) שאלה מאי שנא דלעצם הקדקד לא מהני מליחה ולעצם הקולית מהני (יו"ד ס"ס ע"א) ועוד מש"כ הרמ"א (שם סי' ע"ב ס"ג) דאין לך בהמה שהיא ששים נגד לבה מנא ליה.
1
ב׳תשובה איברא דאפכא מסתברא שעצם הקדקד עשוי שליבות והוא מורכב מכמה עצמות ונדבק עצם אל עצמו בכעין שינים דקים לזה מכאן כדרך התיבות ומחוברים בחכמת הבורא יתעלה ורוח לא יבא ביניהם שאם היה לנו לומר שהמלח שואב ומפליט מתוך העצם קרוב לומר שיפליט מן הקדרה ממה שיפליט מעצם הקולית שכולו עצם א' קשה כמרמרא ועצם הקדרה הוא ספוגיי אלא שלזה השיב הרשב"א שמטעם קרום של מוח שארוגים עליו סורייקי דדמא אבל מה שהתיר בקולית קשה דהא קי"ל (בסי' ס"ט סט"ז) אין מליחה להפליט מן הכלים ל"ש כלי עץ או כלי עצם אלא דצ"ל דס"ל להרשב"א דכבולעו כך פולטו ויש כח במלח להפליט מה שבלע עצם הקולית ע"י הנקבים הדקים שקורין פורו"ש שמוכרח שיש לה אעפ"י שאינן ובולע מתמצית הדם דקה מן הדקה ולזה מפליט הדם משא"כ כלי עצם שבלוע מאיסור העב. ויותר היה אפשר לומר שכשם שאמרו חולין קי"ג) אין מחזיקים דם בבני מעיים כך אין מחזיקין בקולית שאעפ"י שהאברים כולם שואבים מן הדם שם י"ל ששואבים מעביות הדם אבל עצם הקולית שהוא עב וקשה כששואב להבריא המוח שבתוכו מגיע אליו כזיעה בעלמא אבל לא נראה זה בעיני הרשב"א שבקש טעם אחר אפשר מפני שנמצא בתוך אותו מוח קצת אדמומית והיה שם מקום לומר שהוא כמו חמר בשר. ולשניה אין לנו להשיב דכמה גדולים דברו כן והרמ"י הקשה על זה (עי' בש"ך ס"ק י"ט) ומה שהקשה עלי דילפינן לאיסורי תורה בששים מזרוע בשלה (חולין צ"ח:) ואית דאמרי במאה והזרוע הם ב' פרקים ואפי' שתאמר שעצמות האיסור מעלין את ההיתר (עי' יו"ד רס"י צ"ט) נראה דבשר הב' פרקים גדול מן הלב הרבה ואפשר שלא אמרו אלא כדרך שהם היו נוהגים לבשל הבהמות בחסרון אברים שנתברר להם שלא היה נשאר ששים יש להכשיר דלאו מר בר רב אשי חתים עלה:
2