הלכות קטנות, חלק ב ער״חHalakhot Ketanot, Part II 278
א׳רע"ח) שאל מאן דהו ספק אכל ס' לא אכל מהו ורצה לדמותה לההיא דספק קרא ק"ש דחוזר וקורא (ברכות כ"א.) ודחו אותו דהתם איקבע זמן חיובא הכא לא איקבע ודמי לאיני יודע אם הלויתני דפטור מלשלם (ב"מ צ"ז:) ואע"ג דאיסורא מממונא לא ילפינן. (שם כ'.) היכא דמסתבר טעמא ילפינן. ואין צורך לזה דהתם לאו חד ספקא היא דהא איכא ספק אכל ס' לא אכל ואת"ל [אכל] ספק ברך ס' לא ברך דכשם ששכח האכילה דתלוי במעשה כ"ש ששכח הברכה ולפי זה מי שתוכף בה"מ לאכילה ומורגל בכך שאינו מתעסק בדברים אחרים אפי' ספק אין שם ואת"ל אכל ספק אכל כשיעור דאורייתא או אפי' דרבנן ואעפ"י שאינו מתהפך אין בכך כלום וכן הסכימו האחרונים (עי' באה"ט או"ח סי' קפ"ד ס"ק ו' ובס' בן אברהם דף נ'.):
1