הלכות קטנות, חלק ב ש״זHalakhot Ketanot, Part II 307
א׳ש"ז) שאלה מה שמפסיקין הש"צ אחר תפלה קודם שיאמרו תתקבל ועושה שלום מהו.
1
ב׳תשובה אי לדידי הוו צייתי היו פוסעים אחר שהתפללו תפילתם מיד כי הרבה הפסקות עושין ואין רוח חכמים נוחה מהם כי מה שתקנו תקנו כגון קריאת התורה ואשרי ובא לציון. ונראה דמש"ה הנהיגו לומר קדיש תתקבל אחר תפילת שחרית של שבת מיד ולא המתינו עד אחר קריאת התורה ואשרי כמו בחול. וז"ל הרדב"ז הביאו בכנה"ג ואם רגיל לפסוע אפילו אחר התפילה בקול רם אין למונעו ע"כ. גם נוהגים שלא לומר קדיש אחר קריאת התורה בשבת במנחה ומפסיקין ולמה לא יקדשו תיכף אחר הקריאה כמו בשאר הימים ונראה שכיוונו שהקדיש קטן יעלה לכאן ולכאן על הקריאה ועל תחילת התפילה שי"ל קדיש זולתי בתפילת שחרית כדי שיסמוך גאולה לתפילה ומפני כך תקנוהו קודם יוצר מה שלא תיקנו בערבית שלא היו מתחילין אלא והוא רחום וגו' וברכו ובערבית של ליל שבת לא היה צריך אלא להתחיל ברכו שהקדיש קטן על התחלת התפילה אומרו אחר השכיבנו ולהיות כי כבר נהגו כל זה שכתבתי יהיה לענין דינא בעיר חדשה או אם יתרצו לחזור ולתקן (עי' באה"ט או"ח ס"ס קכ"ג):
2
ג׳אמר המני"ח: ומטעם זה אין אומרים קדיש ליל יוה"ך עיין בא"ח סי' נ"ד בהרב המגיה וז"ל כי לעולם אין אומרים קדיש בלא תהלה שלפניו ולכן לעולם מתחילין ערבית בלא קדיש עי"ש והספרדים נהגו לומר בימות החול איזה פ' ולומר קדיש דערבית ובשבת אומרים מזמור שיר ליום השבת ובמועדים כל חג וחג משירי דוד השייכי לחג כגון בר"ה הרנינו וכו' אבל ביה"כ שאין מזמור קבוע מדבר בו ואין אומרים אלא בקשות וכל נדרי לכן אין אומרים קדיש וכדי שנדע שאין אומרים קדיש אלא על מזמור לכך תקנו שבליל יוה"כ לא יאמרו מזמור ולא קדיש כדי שאגב זה ההמון יתנו לב לדעת על מה זה. וילמדו כי אין לומר קדיש אלא בתהלה ואם נאמר איזה מזמור כיון שאינו מדבר בעניינו של יום גנאי לאמרו ולא נכון לעשות כן ודוק:
3