הלכות קטנות, חלק ב שי״חHalakhot Ketanot, Part II 318
א׳שי"ח) שאלו לי למה סתמת דבריך באיזה מקום.
1
ב׳תשובה ויותר שהיה קהלת חכם עוד לימד דעת את העם. אמר המני"ח הרואה יראה שבתשובה סתם יותר את דבריו ואני אפרש מה ששמע' משמו שהי' אומר שיובן האי קרא בההיא (עירובין י"ג:) דרבי מאיר דלא פסקו הלכה כמותו משום שלא ירדו חכמים לסוף דעתו. זהו שאומר ויותר שהיה קהלת חכם לא מפני זה שהיה חכם ביותר תעלה על דעתך שאין הלכה כמותו מפני שלא ירדו לסוף דעתו אלא עוד לימד דעת את העם והיה אומר מלתא בטעמא כדי שיבינו העם ואיזן וחיקר תיקן משלים הרבה דהיינו שעשה אזנים לתורה ולמד ותקן ערובין וכן כל כיוצא בזה אלו דבריו ז"ל ומרוב ענותנותו סתם כאן דבריו כי כל חכם לב ישכיל וידע דבמחלת ה' עליו ובהיותו שוקד על לימודו יומם ולילה הוו נהירין ליה שבילי דתלמודא כשבילי דנהרדעא ושמעתי עליו דקרא ושנה התלמוד בבלי שלש עשרה פעמים ולכן כל דבריו באו בשאלותיו ותשובותיו בדקדוק הלשון צח ומתוק בתכלית הקיצור כדרך הגדולים אשר בהעמיק עליהם העיון תמצאם על קו הדין והיושר אין בהם נפתל ועקש כי דבריו צדקו יחד אחר השקפה בעין החמלה. הי"ת ברחמיו יזכני להיות היכולת בידי לאחוז מעשה אבותי בידו להיות כמוהו שקד על התורה ועל העבודה לשמו ולשמה כתאותי וחפצי אכי"ר:
2
ג׳תושלב"ע
3