הלכות קטנות, חלק ב ה׳Halakhot Ketanot, Part II 5
א׳ה) שאלה ע"ד אותו שרץ המים שהיו בו קשקשים שאסרתי אותו בח"א סי' רנ"ה לפי שלא היה לו סנפיר והיו לו ידים ורגלים כבני אדם נסתפקו אם היו לו סנפירין מהו.
1
ב׳תשובה שם כתבתי דאפשר דמותר ואפשר שגם בזה לא בחר ה' מאחר שהוא דג חלוט וסימניך (כלים פ' י"ז מי"ג ועי' תויו"ט שם רפ"י) כל שבים טהור חוץ מכלב המים מפני שהוא בורח ליבשה ועוד ראיה דהשלך יש לו קשקשים וכנפים ושט במים ואינו דג. לשם פרשתי הא דתנן (נדה נ"א:) כל שיש לו קשקשת יש לו סנפיר ואמרי' אי הכי לכתוב רחמנא קשקשת ולא בעי סנפיר ומשני יגדיל תורה ויאדיר וקשה וכי משום זה ימלא תורתו קשקשים וכתבתי שם דאפשר דלרבות אתא הורה לנו דכל שיש לו קשקשת יש לו סנפיר לאפוקי היכא דאין שם סנפיר דלא וזה אין לו סנפיר דידים ורגלים כבני אדם יש לו ולהלך בהם על הארץ ואפי' יהיו לו סנפיר יוצא מכלל דג טמא מההיא דפי"ז דכלים דעור הדג טהור ועור של כלב המים טמא מפני שכשרוצין לצודו בורח ליבשה כ"ש זה שנבראו לו כלים שמחכמת הבורא ית' לא נבראו לשום דג לפי שאינו צריך להם מכלל שזה יוצא ליבשה.
2
ג׳וא"ת אמאי לא חשיב זה בהדי כלב דאין צורך דעורו מאוס. ועוד כיון שדרכו לצאת תמיד. מיהו זכורני באיטלייא הראו לי כלב הים והיו אומרים עליו שדרכו היה לצאת ולהשחית בכרמים. י"ל אין למדין מן הכללות אפי' במקום שנא' בהם חוץ (קידושין ל"ד.):
3