הלכות קטנות, חלק ב ע״הHalakhot Ketanot, Part II 75
א׳ע"ה) תמצא דר' חייא לפעמים חשיב ליה תנא וסתם משנה כוותיה כמש"כ לעיל מאלו טרפות. ולפעמים מביא דבריו בלשון אמורא והכי איתא בריש מציעא (ה'.) גבי אם איתא לדר' חייא ע"ש ובתוס' (בד"ה ר"ח) ובפ"ג דנדה דף כ"ו. כתב בפירש"י דר' חייא תנא ואמורא היכא דאמר משמיה דנפשיה בלשון מימרא הוי שמעתא. ה"נ אשכחן גבי רבי שבא בברייתות ומעט במשנה וזימנין מייתי גמרא דבריו בלשון אמורא בפ"ה דע"ז (דף ע"ה. ועי' יד מלאכי סי' ה' ויעיר אזן אות א' סי' ל"א עי' יבמות ל"ב:) איתמר רבי ור' חייא ולא אמר בלשון תניא או ת"ר. ובפ"ק דפסחים דף י"ג. גבי ואף רבי ס"ל להא דרב נחמן וכו' ואמר רב יוסף כמאן אזלא הא שמעתא דר' וכו' וזה לשון שמעתא הוא מיוחד לאמוראים כגון שב שמעתתא דריש אלו טרפות ודכולי ש"ס ובפ' הגוזל בתרא דף קי"ו. איתיביה רב לרבי ואין זה אלא אמורא לאמורא (עי' ע"ז נ"ב: נדה כ"ו:) לקיים מה שנאמר שכשנסתמו דברי התנאים ומתו הגדולים ונשאר רבי ובני דורו ר' חייא ורב וכו' בערך אמוראים (מובא בס' הדורות ערך ר"י הנשיא):
1