הלכות נדה לרמב"ן ו׳Hilkhot Niddah of the Ramban 6

א׳עקירת הוסת כיצד היתה למודה לראות מכ' לכ' ושנתה ולא ראתה ביום כ' וראתה ביום ל' זה וזה אסורין. שינתה פעמים ליום ל' זה וזה אסורין. שנתה ג' פעמים ליום ל' הותר יום כ' לגמרי וקבעה לה וסת ליום ל':

ב׳כשהיא חוששת לוסת הראשון שהוא יום כ' אינה מונה מיום הוסת הראשון כ' כדי שתהא אסורה לי"א ימים מיום השנוי אלא מאותו יום השנוי שהוא יום ל' מונה כ' אם ראתה בו חזר הוסת הראשון למקומו לעולם מאחר ראיה זו האחרונה מונין:

ג׳כשחוזרת לראות ביום וסתה לכ' אעפ"י שחזר הוסת למקומו יש שהורה שצריכה לחוש ליום ל' ממנו ויש שהורה שאינה חוששת כלום משעה שחזר הוסת הקבוע למקומו נעקר שאינו קבוע ולזה דעתי נוטה שאם אין אתה אומר כן תהא אשה זו כל ימיה רואה מכ' ועדיין צריכה לחוש לל':

ד׳שנתה ראיותי' ולא השוותה אותן כגון ששנתה פעם א' ליום ל' והשנית לל"ב והשלישית לל"ד נעקר הוסת הראשון ואין לה וסת לזו:

ה׳הפסיקה ולא ראתה משעבר עליה יום ב' ובדקה ולא ראתה שוב אינה חוששת לעולם חזרה לראות חוששת ליום כ' מראיה זו שעדיין לא נעקר הוסת:

ו׳הפסיקה הרבה כדי ג' עונות של וסת וראתה אינה חוששת לוסת הראשון. חזרה לראות לסוף כ' לראי' זו חזר הוסת למקומו והרי הוא כאילו ראתה בו כל ימיה אפילו הפסיקה שעה משעה שתראה ותחזור ותראה ליום הכ' חזר הוסת למקומו שאין הוסת נעקר עד שתשנה אותו ג' פעמים לימים אחרים:

ז׳כעקירת וסת הפלגה כך עקירת וסת החדש אלא שזו חוששת ליומה וזו חוששת לר"ח כיצד היתה למודה לראות בר"ח ועבר עלי' ר"ח ולא ראתה חוששת ליום החדש הבא עד שיעברו עלי' ג' ר"ח. עברו עלי' ולא ראתה אינה חוששת להם. חזרה וראתה בר"ח חזרה הוסת למקומו:

ח׳מעוברת ומניקת ואשה שהיתה במחבא שעברו עליהן ג' עונות ולא ראו אע"פ שנשלם זמנם ותמו מאות' הכלל אינן חוששת כלום לוסתן שהרי לא חזרו דמים למקומן חזרו לראות אם חזרו לוסת הראשון בפעם אחת קבעה לה וסת וצריכה שלשה פעמים לעקרו ולא עוד אלא אפי' חזרה לוסת אחר הרי היא כלמודה לראות בענין אחר ושינתה לענין אחר שצריכה ג' פעמים לעקר הראשון זה חומר בהפסקת ימים הללו מהפסקת אחרות בד"א בוסת הקבוע אבל וסת שאינה קבוע משעבר עליה זמנו פעם אחת ולא ראתה אעפ"י שלא בדקה נעקר לגמרי ואפי' לא שינתה ליום אחד:

ט׳כבר ביארנו שהאשה קבעה לה וסת באורעות שבגופה אעפ"י שאין כאן יום קבוע וכיצד היא קובע' הרי שהית' מפהקת או מעטשת מלמטה או חוששת כפי כריסה ובשיפולי מעיה או שאחזו אותה צירי הקדחת או כמין רתת או שראש' כבד עלי' ואברי' כבדין עליה או שהיו בני מעיה מגיסין והומין לה בכל אלו אם עשתה כן ג' פעמים וראתה קבעה לה וסת וכל זמן שהיא חוששת בהן אסורה לשמש:

י׳אין וסת הגוף אסור אלא שעתו כיצד היתה למודה במקרים הללו בחצי היום וחוששת בהן שעה אחת מותרת לשמש עד אותה השעה אירעו לה ולא ראתה בודקת עצמה לאחר זמן הוסת ומותרת כל שאר היום לא אירעו לה המקרי' אין לך בדיקה גדולה מזו:

י״אאין מאורעות הללו שמנו חכמים קובעות וסת מאחת לחברתה אלא כל שפיהקה ג' פעמים וראתה או נתעטשה ג"פ וראתה קבעה לה וסת אבל פיהקה פעם אחת או שתים ונתעטשה בפעם אחרת לא קבע לה וסת:

י״בהיתה רגילה במקרים הללו ביום קבוע וסת הימים במקומו הוא עומד ואסורה לשמש כל היום שמא יארע לה וסת. לא אירע לה כלום ולא ראתה מותרת לשמש בלא בדיקה אחרת. אירעו לה ביום אחר אינה חוששת שהרי ביום ידוע קבעה אותן:

י״גאכלה שום וראתה ג"פ כסכסא פלפלין וראתה קבעה לה וסת לאכילות הללו. קפצה וראת' קפצה וראתה ג"פ קבעה לה וסת לקפיצות. קפצה או שאכלה שום ג"פ ביום קבוע וראתה לא קבעה לה וסת אלא לימים ולקפיצותן. הגיע היום ולא קפצה וקפצ' שלא באותו היום אינה חוששת לכלום. קפצה בא' בחודש וראתה וכן בשני ובא' בחדש השלישי ראתה מעצמה קבעה לה וסת לימים בלא קפיצות. היתה קפיצות שלישית בשאר הימים וראתה קובעתו לקפיצות וכן כל כיו"ב:

י״דהוסתות הללו שהן קבועין לאכילות ולקפיצות אינה חוששת להן אלא שעתן כיצד היתה רגילה בהן לאחר קפיצה מיד או בקרוב לה שעה ושתים משעבר אותו זמן בודקת ומשמשת את ביתה:

ט״וכשם שחוששת לוסת הימים בפ"א כך חוששת לוסת הגוף כיצד היתה מפהקת פ"א לכשהיא מפהקת פעם אחרת חוששת וכשם שוסת הימים שאינו קבוע אפי' ראתה בו ב' ימים משיגיע יומו ולא תראה נעקר לגמרי כך וסת הגוף וכשם שהקבוע לימי' צריך עקירה ג"פ ובדיקה כך הקבוע בגוף מאימתי עקירתו משאירע לה אותו מקרה ולא תראה. צריכות בנות ישראל להזהר בחושי הוסתות ודיניהן. אין לך דבר שצריך תלמוד בדיני זבה בזמן הזה כחשש הוסתות:

ט״זהאשה שתראה דם מ"ת ה"ז מותרת לשמש פעם שניה כשתטהר. ראתה פעם שני' משמשת. פעם שלישית ה"ז אסורה לבעל זה עד שתבדוק. במה דברים אמורים שלא היה שם דבר לתלות בו אבל אם שמשה סמוך לוסתה ה"ז תולה בוסת היתה בה מכה תולה במכתה ואם הי' דם מכתה משונה מדם שתראה בשעת תשמיש אינה תולה במכתה ונאמנת אשה לומר מכה יש לי בתוך המקום שממנה הדם ותהי' מותרת לבעלה לכשתפסוק:

י״זמי שראתה דם בשעת תשמיש פעם ראשונה ושניה ושלישית ואין שום דבר לתלות בו ה"ז תתגרש ומותרת להנשא לשני. נשאת לשני וראתה דם כך בשעת תשמיש פעם ראשונה ושניה ושלישי הרי זו תתגרש ואסורה להנשא עד שתבדוק את עצמה אם הדם בא מן המקור או מן הצדדין:

י״חכיצד בודקת עצמה מביאה שפופרת ופיה רצוף לתוכה ומכניס תוך השפופרת מכחול ומוך על ראשו ומכנסת השפופרת עד מקום שהי' (ודופקת) [ודוחקת] אותו עד שיגיע המוך למקור אם נמצא על ראש המוך בידוע שהדם שהיא רואה בשעת תשמיש מן המקור ואם לא נמצא דם על המוך בידוע שהוא מדוחק הצדדין וטהורה היא ואם רצו לבדוק בעוד שהיא עם בעל הראשון בודקת אם מצאה טהור מותרת לו, לא אמרו תתגרש אלא לומר שהיא מותרת לשני בלא בדיקה אעפ"י שהוחזקה עם הראשון רואה מחמת תשמיש לפי שאין כל האצבעות שוות:

י״טהיו מבעתין אותה מפחד פתאום והפילה חררת דם נתרפאה זו ומותרת לבעלה ואם חזרה וראתה מ"ת אפי' פעם א' בידוע שלא עלתה לה רפואה:

כ׳בזמן הזה אין בודקין בשפופרת ולא מתירין אותה בחררת דם שהפילה ואם בדקה בהן והרי היא טהורה אין מוציאין אותה מבעלה: