הוריות י׳Horayot 10

א׳וְאַחַר כָּךְ חָטָא מֵבִיא פַּר, חָטָא וְאַחַר כָּךְ עָבַר מִמְּשִׁיחוּתוֹ צְרִיכָא לְמֵימַר? מִשּׁוּם דְּקָתָנֵי גַּבֵּי נָשִׂיא, דְּכִי עָבַר מִנְּשִׂיאוּתוֹ וְאַחַר כָּךְ חָטָא – כְּהֶדְיוֹט מַיְיתֵי, אַהָכִי תָּנֵי גַּבֵּי מָשִׁיחַ [חָטָא וְאַחַר כָּךְ עָבַר] מֵבִיא פַּר.

ב׳מְנָא הָנֵי מִילֵּי? דְּתָנוּ רַבָּנַן: ״וְהִקְרִיב עַל חַטָּאתוֹ״, מְלַמֵּד שֶׁמֵּבִיא חַטָּאתוֹ מִשֶּׁעָבַר,

ג׳שֶׁיָּכוֹל, וַהֲלֹא דִּין הוּא: וּמָה נָשִׂיא שֶׁמֵּבִיא בְּשִׁגְגַת מַעֲשֶׂה – אֵין מֵבִיא חַטָּאתוֹ מִשֶּׁעָבַר, מָשִׁיחַ שֶׁאֵין מֵבִיא בְּשִׁגְגַת מַעֲשֶׂה אֶלָּא עַל הֶעְלֵם דָּבָר עִם שִׁגְגַת מַעֲשֶׂה – [לֹא] כׇּל שֶׁכֵּן! תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְהִקְרִיב עַל חַטָּאתוֹ״, מְלַמֵּד שֶׁמֵּבִיא עַל חַטָּאתוֹ מִשֶּׁעָבַר.

ד׳וְנַיְיתֵי נָמֵי נָשִׂיא מִקַּל וָחוֹמֶר: וּמָה מָשִׁיחַ שֶׁאֵין מֵבִיא בְּשִׁגְגַת מַעֲשֶׂה – מֵבִיא חַטָּאת מִשֶּׁעָבַר, נָשִׂיא שֶׁמֵּבִיא חַטָּאת בְּשִׁגְגַת מַעֲשֶׂה – אֵינוֹ דִּין שֶׁמֵּבִיא חַטָּאתוֹ מִשֶּׁעָבַר! תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אֲשֶׁר נָשִׂיא יֶחֱטָא״, כְּשֶׁהוּא נָשִׂיא – אִין, כְּשֶׁהוּא הֶדְיוֹט – לָא.

ה׳מַתְנִי׳ חָטְאוּ עַד שֶׁלֹּא נִתְמַנּוּ, וְאַחַר כָּךְ נִתְמַנּוּ – הֲרֵי אֵלּוּ כְּהֶדְיוֹטוֹת. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אִם נוֹדַע לָהֶם עַד שֶׁלֹּא נִתְמַנּוּ – חַיָּיבִים, וּמִשֶּׁנִּתְמַנּוּ – פְּטוּרִים.

ו׳אֵיזֶהוּ נָשִׂיא? זֶה מֶלֶךְ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״מִכׇּל מִצְוֹת ה׳ אֱלֹהָיו״, שֶׁאֵין עַל גַּבָּיו אֶלָּא ה׳ אֱלֹהָיו.

ז׳גְּמָ׳ מְנָא הָנֵי מִילֵּי? דְּתָנוּ רַבָּנַן: ״אִם הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ יֶחֱטָא (לְאַשְׁמַת)״ – פְּרָט לַקּוֹדְמוֹת,

ח׳שֶׁיָּכוֹל, וַהֲלֹא דִּין הוּא: וּמָה נָשִׂיא שֶׁמֵּבִיא בְּשִׁגְגַת מַעֲשֶׂה – אֵין מֵבִיא עַל הַקּוֹדְמוֹת, מָשִׁיחַ שֶׁאֵין מֵבִיא אֶלָּא עַל הֶעְלֵם דָּבָר עִם שִׁגְגַת מַעֲשֶׂה – אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא יָבִיא עַל הַקּוֹדְמוֹת!

ט׳לֹא, אִם אָמַרְתָּ בְּנָשִׂיא – שֶׁכֵּן אֵין מֵבִיא חַטָּאתוֹ מִשֶּׁעָבַר, תֹּאמַר בְּמָשִׁיחַ – שֶׁמֵּבִיא חַטָּאתוֹ מִשֶּׁעָבַר, הוֹאִיל וּמֵבִיא חַטָּאתוֹ מִשֶּׁעָבַר – יָבִיא עַל הַקּוֹדְמוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״הַמָּשִׁיחַ יֶחֱטָא״, חָטָא כְּשֶׁהוּא מָשִׁיחַ – מֵבִיא, כְּשֶׁהוּא הֶדְיוֹט – אֵינוֹ מֵבִיא.

י׳וְתַנְיָא נָמֵי גַּבֵּי נָשִׂיא כְּהַאי גַּוְונָא: ״אֲשֶׁר נָשִׂיא יֶחֱטָא״ – פְּרָט לַקּוֹדְמוֹת,

י״אשֶׁיָּכוֹל וַהֲלֹא דִּין הוּא: וּמָה מָשִׁיחַ שֶׁמֵּבִיא חַטָּאתוֹ מִשֶּׁעָבַר – אֵינוֹ מֵבִיא עַל הַקּוֹדְמוֹת, נָשִׂיא שֶׁאֵין מֵבִיא חַטָּאתוֹ מִשֶּׁעָבַר – אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא יָבִיא עַל הַקּוֹדְמוֹת?

י״במָה לְמָשִׁיחַ שֶׁכֵּן אֵין מֵבִיא בְּשִׁגְגַת מַעֲשֶׂה, תֹּאמַר בְּנָשִׂיא שֶׁמֵּבִיא בְּשִׁגְגַת מַעֲשֶׂה? הוֹאִיל וּמֵבִיא בְּשִׁגְגַת מַעֲשֶׂה – יָבִיא עַל הַקּוֹדְמוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אֲשֶׁר נָשִׂיא יֶחֱטָא״ – שֶׁחָטָא וַהֲרֵי הוּא נָשִׂיא, וְלֹא שֶׁחָטָא וְעוֹדֵהוּ הֶדְיוֹט.

י״גתָּנוּ רַבָּנַן: ״אֲשֶׁר נָשִׂיא יֶחֱטָא״, יָכוֹל גְּזֵרָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אִם הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ יֶחֱטָא״, מָה לְהַלָּן לִכְשֶׁיֶּחֱטָא – אַף כָּאן לִכְשֶׁיֶּחֱטָא.

י״דאָמַר מָר: יָכוֹל גְּזֵרָה, גְּזֵרָה מֵהֵיכָא תֵּיתֵי?

ט״ואָמְרִי אִין, אַשְׁכְּחַן, דִּכְתִיב: ״וְנָתַתִּי נֶגַע צָרַעַת בְּבֵית אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם״, בְּשׂוֹרָה הִיא לָהֶם שֶׁנְּגָעִים בָּאִים עֲלֵיהֶם, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: פְּרָט לְנִגְעֵי אוֹנָסִין. לָאו אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בְּשׂוֹרָה? הָכָא נָמֵי אֵימָא גְּזֵרָה הִיא! הִלְכָּךְ כְּתִיב: ״אִם״.

ט״זוּלְרַבִּי שִׁמְעוֹן, נִגְעֵי אוֹנָסִין מִי לָא מְטַמּוּ? וְהָא תַּנְיָא: ״אָדָם כִּי יִהְיֶה״ – מִן הַדִּבּוּר וְאֵילָךְ. וַהֲלֹא דִּין הוּא: טָמֵא בְּזָב וְטָמֵא בִּנְגָעִים, מָה זָב – מִן הַדִּבּוּר וְאֵילָךְ, אַף נְגָעִים – מִן הַדִּבּוּר וְאֵילָךְ?

י״זלֹא, אִם אָמַרְתָּ בְּזָב שֶׁכֵּן אֵין מְטַמֵּא בְּאוֹנֶס, תֹּאמַר בִּנְגָעִים שֶׁמְּטַמְּאִין בְּאוֹנֶס? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אָדָם כִּי יִהְיֶה״, מִן הַדִּבּוּר וְאֵילָךְ. רָבָא אָמַר: פְּרָט לְנִגְעֵי רוּחוֹת. רַב פָּפָּא אָמַר: פְּרָט לְנִגְעֵי כְשָׁפִים.

י״חתָּנוּ רַבָּנַן: ״אֲשֶׁר נָשִׂיא יֶחֱטָא״ – פְּרָט לְחוֹלֶה. מִשּׁוּם דְּהָוֵה לֵיהּ חוֹלֶה, אִידְּחִי לֵיהּ מִנְּשִׂיאוּתֵיהּ? אָמַר רַב אַבְדִּימִי בַּר חָמָא: פְּרָט לְנָשִׂיא שֶׁנִּצְטָרַע, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיְנַגַּע ה׳ אֶת הַמֶּלֶךְ וַיְהִי מְצֹרָע עַד יוֹם מֹתוֹ וַיֵּשֶׁב בְּבֵית הַחׇפְשִׁית וְיוֹתָם בֶּן הַמֶּלֶךְ עַל הַבַּיִת״. מִדְּקָאָמַר ״בְּבֵית הַחׇפְשִׁית״, מִכְּלָל דְּעַד הַשְׁתָּא עֶבֶד הֲוָה.

י״טכִּי הָא דְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ הֲווֹ אָזְלִי בִּסְפִינְתָּא, בַּהֲדֵי דְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל הֲוָה פִּיתָּא, בַּהֲדֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ הֲוָה פִּיתָּא וְסוּלְתָּא. שְׁלִים פִּיתֵּיהּ דְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל, סְמַךְ אַסּוּלְתֵּיהּ דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. אֲמַר לֵיהּ: מִי הֲוָה יָדְעַתְּ דְּהָוֵה לַן עִכּוּבָא כּוּלֵּי הַאי דְּאַיְתֵית סוּלְתָּא? אֲמַר לֵיהּ: כּוֹכָב אֶחָד לְשִׁבְעִים שָׁנָה עוֹלֶה וּמַתְעֶה אֶת (הַסְּפִינוֹת) [הַסַּפָּנִים], וְאָמַרְתִּי: שֶׁמָּא יַעֲלֶה וְיַתְעֶה [אוֹתָנוּ].

כ׳אֲמַר לֵיהּ: כׇּל כָּךְ בְּיָדְךָ, וְאַתָּה עוֹלֶה בִּסְפִינָה? אֲמַר לֵיהּ: עַד שֶׁאַתָּה תָּמֵהַּ עָלַי, תְּמַהּ עַל שְׁנֵי תַּלְמִידִים שֶׁיֵּשׁ לְךָ בַּיַּבָּשָׁה, רַבִּי אֶלְעָזָר חַסָּמָא וְרַבִּי יוֹחָנָן בֶּן גּוּדְגְּדָא, שֶׁיּוֹדְעִין לְשַׁעֵר כַּמָּה טִפּוֹת יֵשׁ בַּיָּם, וְאֵין לָהֶם פַּת לֶאֱכוֹל וְלֹא בֶּגֶד לִלְבּוֹשׁ! נָתַן דַּעְתּוֹ לְהוֹשִׁיבָם בָּרֹאשׁ.

כ״אכְּשֶׁעָלָה, שָׁלַח לָהֶם וְלֹא בָּאוּ, חָזַר וְשָׁלַח וּבָאוּ. אָמַר לָהֶם: כִּמְדוּמִּין אַתֶּם שֶׁשְּׂרָרָה אֲנִי נוֹתֵן לָכֶם?

כ״בעַבְדוּת אֲנִי נוֹתֵן לָכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיְדַבְּרוּ אֵלָיו לֵאמֹר אִם הַיּוֹם תִּהְיֶה עֶבֶד לָעָם הַזֶּה״.

כ״גתָּנוּ רַבָּנַן: ״אֲשֶׁר נָשִׂיא יֶחֱטָא״, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי: אַשְׁרֵי הַדּוֹר שֶׁהַנָּשִׂיא שֶׁלּוֹ מֵבִיא קׇרְבָּן עַל שִׁגְגָתוֹ. אִם נָשִׂיא שֶׁלּוֹ מֵבִיא קׇרְבָּן, צָרִיךְ אַתָּה לוֹמַר מַהוּ הֶדְיוֹט! וְאִם עַל שִׁגְגָתוֹ מֵבִיא קׇרְבָּן, צָרִיךְ אַתָּה לוֹמַר מַהוּ זְדוֹנוֹ!

כ״דמַתְקֵיף לַהּ רָבָא בְּרֵיהּ דְּרַבָּה: אֶלָּא מֵעַתָּה, דִּכְתִיב: ״וְאֵת אֲשֶׁר חָטָא מִן הַקֹּדֶשׁ יְשַׁלֵּם״, וּבְיָרׇבְעָם בֶּן נְבָט, דִּכְתִיב בֵּיהּ: ״אֲשֶׁר חָטָא וַאֲשֶׁר הֶחֱטִיא״, הָכִי נָמֵי דְּאַשְׁרֵי הַדּוֹר הוּא! שָׁאנֵי הָכָא, דְּשַׁנִּי קְרָא בְּדִבּוּרֵיהּ.

כ״הדָּרַשׁ רַב נַחְמָן בַּר רַב חִסְדָּא, מַאי דִּכְתִיב: ״יֶשׁ הֶבֶל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה עַל הָאָרֶץ וְגוֹ׳״ – אַשְׁרֵיהֶם לַצַּדִּיקִים, שֶׁמַּגִּיעַ אֲלֵיהֶם כְּמַעֲשֵׂה הָרְשָׁעִים שֶׁל עוֹלָם הַבָּא בָּעוֹלָם הַזֶּה. אוֹי לָהֶם לָרְשָׁעִים, שֶׁמַּגִּיעַ אֲלֵיהֶם כְּמַעֲשֵׂה הַצַּדִּיקִים שֶׁל עוֹלָם הַבָּא בָּעוֹלָם הַזֶּה.

כ״ואָמַר רָבָא: אַטּוּ צַדִּיקֵי אִי אָכְלִי תְּרֵי עָלְמֵי מִי סְנֵי לְהוּ? אֶלָּא אָמַר רָבָא: אַשְׁרֵיהֶם לַצַּדִּיקִים שֶׁמַּגִּיעַ אֲלֵיהֶם כְּמַעֲשֵׂה הָרְשָׁעִים שֶׁל עוֹלָם הַזֶּה בָּעוֹלָם הַזֶּה, אוֹי לָהֶם לָרְשָׁעִים שֶׁמַּגִּיעַ אֲלֵיהֶם כְּמַעֲשֵׂה הַצַּדִּיקִים שֶׁל עוֹלָם הַזֶּה בָּעוֹלָם הַזֶּה.

כ״זרַב פָּפָּא וְרַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ אֲתוֹ לְקַמֵּיהּ דְּרָבָא, אֲמַר לְהוּ: אוֹקֵימְתּוּן מַסֶּכְתָּא פְּלָן וּמַסֶּכְתָּא פְּלָן? אֲמַרוּ לֵיהּ: אִין. אִיעַתְּרִיתוּ פּוּרְתָּא? אֲמַרוּ לֵיהּ: אִין, דִּזְבַנַן קַטִּינָא דְּאַרְעָא. קָרֵי עֲלַיְיהוּ: אַשְׁרֵיהֶם לַצַּדִּיקִים שֶׁמַּגִּיעַ אֲלֵיהֶם כְּמַעֲשֵׂה הָרְשָׁעִים שֶׁבָּעוֹלָם הַזֶּה בָּעוֹלָם הַזֶּה.

כ״חאָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, מַאי דִּכְתִיב: ״כִּי יְשָׁרִים דַּרְכֵי ה׳ וְצַדִּקִים יֵלְכוּ בָם וּפֹשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם״? מָשָׁל לִשְׁנֵי בְּנֵי אָדָם שֶׁצָּלוּ פִּסְחֵיהֶם, אֶחָד אֲכָלוֹ לְשׁוּם מִצְוָה, וְאֶחָד אֲכָלוֹ לְשׁוּם אֲכִילָה גַּסָּה. זֶה שֶׁאֲכָלוֹ לְשׁוּם מִצְוָה – ״צַדִּקִים יֵלְכוּ בָם״, זֶה שֶׁאֲכָלוֹ לְשׁוּם אֲכִילָה גַּסָּה – ״וּפֹשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם״.

כ״טאֲמַר לֵיהּ רֵישׁ לָקִישׁ: רָשָׁע קָרֵית לֵיהּ? נְהִי דְּלָא עָבֵיד מִצְוָה מִן הַמּוּבְחָר, פֶּסַח מִי לָא קָאָכֵיל? אֶלָּא: מָשָׁל לִשְׁנֵי בְּנֵי אָדָם, זֶה אִשְׁתּוֹ וַאֲחוֹתוֹ עִמּוֹ בַּבַּיִת, וְזֶה אִשְׁתּוֹ וַאֲחוֹתוֹ עִמּוֹ בַּבַּיִת, אֶחָד נִזְדַּמְּנָה לוֹ אִשְׁתּוֹ, וְאֶחָד נִזְדַּמְּנָה לוֹ אֲחוֹתוֹ, זֶה שֶׁנִּזְדַּמְּנָה לוֹ אִשְׁתּוֹ – ״צַדִּקִים יֵלְכוּ בָּם״, וְזֶה שֶׁנִּזְדַּמְּנָה לוֹ אֲחוֹתוֹ – ״וּפֹשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם״.

ל׳מִי דָּמֵי? אֲנַן קָאָמְרִינַן חֲדָא דֶּרֶךְ, וְהָכָא שְׁנֵי דְּרָכִים! אֶלָּא מָשָׁל לְלוֹט וּשְׁתֵּי בְנוֹתָיו, הֵן שֶׁנִּתְכַּוְּונוּ לְשֵׁם מִצְוָה – ״צַדִּקִים יֵלְכוּ בָם״, הוּא שֶׁנִּתְכַּוֵּון לְשֵׁם עֲבֵירָה – ״וּפֹשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם״.

ל״אוְדִלְמָא הוּא נָמֵי לְשֵׁם מִצְוָה (הוּא מְכַוֵּין) [אִיכַּוַּון]! אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, כׇּל הַפָּסוּק הַזֶּה לְשֵׁם עֲבֵירָה נֶאֱמַר.

ל״ב״וַיִּשָּׂא לוֹט״ – ״וַתִּשָּׂא אֵשֶׁת אֲדֹנָיו אֶת עֵינֶיהָ״, ״אֶת עֵינָיו״ – ״וַיֹּאמֶר שִׁמְשׁוֹן [וְגוֹ׳] אוֹתָהּ קַח לִי כִּי הִיא יָשְׁרָה בְעֵינָי״, ״וַיַּרְא״ – ״וַיַּרְא אֹתָהּ שְׁכֶם בֶּן חֲמוֹר״, ״אֶת כׇּל כִּכַּר הַיַּרְדֵּן״ – ״כִּי בְעַד אִשָּׁה זוֹנָה עַד כִּכַּר לָחֶם״, ״כִּי כֻלָּהּ מַשְׁקֶה״ – ״אֵלְכָה אַחֲרֵי מְאַהֲבַי נֹתְנֵי לַחְמִי וּמֵימַי צַמְרִי וּפִשְׁתִּי שַׁמְנִי וְשִׁקּוּיָי״.

ל״גוְהָא מֵינָס אֲנִיס! תָּנָא מִשּׁוּם רַבִּי יוֹסֵי בַּר רַבִּי חוֹנִי: לָמָּה נָקוּד עַל וָיו שֶׁבְּ״קוּמָהּ״ שֶׁל בְּכִירָה? לוֹמַר לָךְ, שֶׁבְּשִׁכְבָהּ לָא יָדַע אֲבָל בְּקוּמָהּ יָדַע. וּמַאי הֲוָה לֵיהּ לְמֶעְבַּד? מַאי דַּהֲוָה הֲוָה! נָפְקָא מִינַּהּ דִּלְפַנְיָא אַחֲרִינָא לָא אִיבְּעִי לֵיהּ לְמִישְׁתֵּי.

ל״דדָּרֵשׁ רַבָּה, מַאי דִּכְתִיב: ״אָח נִפְשָׁע מִקִּרְיַת עֹז וּמִדְיָנִים כִּבְרִיחַ אַרְמוֹן״? ״אָח נִפְשָׁע מִקִּרְיַת עֹז״ – זֶה לוֹט שֶׁפֵּירַשׁ מֵאַבְרָהָם, ״וּמִדְיָנִים כִּבְרִיחַ אַרְמוֹן״ – שֶׁהֵטִיל מִדְיָנִים בֵּין יִשְׂרָאֵל לְעַמּוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא יָבֹא עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי בִּקְהַל ה׳״.

ל״הדָּרֵשׁ רָבָא, וְאִיתֵּימָא רַבִּי יִצְחָק, מַאי דִּכְתִיב: ״לְתַאֲוָה יְבַקֵּשׁ נִפְרָד (וּבְכָל) [בְּכָל] תּוּשִׁיָּה יִתְגַּלָּע״? ״לְתַאֲוָה יְבַקֵּשׁ נִפְרָד״ – זֶה לוֹט שֶׁנִּפְרָד מֵאַבְרָהָם. ״(וּבְכָל) [בְּכָל] תּוּשִׁיָּה יִתְגַּלָּע״ – שֶׁנִּתְגַּלָּה קְלוֹנוֹ בְּבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת. דִּתְנַן: עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי אֲסוּרִין אִסּוּר עוֹלָם.

ל״ווְאָמַר עוּלָּא: תָּמָר זִנְּתָה וְזִימְרִי זִינָּה. תָּמָר זִנְּתָה – יָצְאוּ מִמֶּנָּה מְלָכִים וּנְבִיאִים, זִימְרִי זִינָּה – נָפְלוּ כַּמָּה רְבָבוֹת מִיִּשְׂרָאֵל. אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: גְּדוֹלָה עֲבֵירָה לִשְׁמָהּ מִמִּצְוָה שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״תְּבֹרַךְ מִנָּשִׁים יָעֵל אֵשֶׁת חֶבֶר הַקֵּינִי מִנָּשִׁים בָּאֹהֶל תְּבֹרָךְ״, מַאן נִינְהוּ ״נָשִׁים בָּאֹהֶל״? שָׂרָה, רִבְקָה, רָחֵל וְלֵאָה.

ל״זאִינִי? וְהָאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: לְעוֹלָם יַעֲסוֹק אָדָם בְּתוֹרָה וּבְמִצְוֹת אֲפִילּוּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ, שֶׁמִּתּוֹךְ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ בָּא לִשְׁמָהּ. אֵימָא: כְּמִצְוָה שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ.

ל״חאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: שֶׁבַע בְּעִילוֹת בָּעַל אוֹתוֹ רָשָׁע בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״בֵּין רַגְלֶיהָ כָּרַע נָפַל שָׁכָב וְגוֹ׳״. וְהָא קָא מִיתְהַנְיָא מֵעֲבֵירָה? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי: אֲפִילּוּ טוֹבָתָם שֶׁל רְשָׁעִים רָעָה הִיא אֵצֶל צַדִּיקִים.

ל״טאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: לְעוֹלָם יַעֲסוֹק אָדָם בַּתּוֹרָה וּבַמִּצְוֹת אֲפִילּוּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ, שֶׁמִּתּוֹךְ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ בָּא לִשְׁמָהּ, שֶׁבִּשְׂכַר אַרְבָּעִים וּשְׁנַיִם קׇרְבָּנוֹת שֶׁהִקְרִיב בָּלָק הָרָשָׁע, זָכָה וְיָצְתָה מִמֶּנּוּ רוּת, דְּאָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא: רוּת בַּת בְּנוֹ שֶׁל עֶגְלוֹן, בֶּן בְּנוֹ שֶׁל בָּלָק מֶלֶךְ מוֹאָב.

מ׳אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מִנַּיִן שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַפֵּחַ אֲפִילּוּ שְׂכַר שִׂיחָה נָאָה? מֵהָכָא, דְּאִילּוּ בְּכִירָה דִּקְרָיתֵיהּ מוֹאָב, אֲמַר לֵיהּ רַחֲמָנָא לְמֹשֶׁה: ״אַל תָּצַר אֶת מוֹאָב וְאַל תִּתְגָּר בָם מִלְחָמָה״. מִלְחָמָה