הוריות י״א בHorayot 11b

א׳מָה לְהַלָּן שֶׁאֵין עַל גַּבָּיו אֶלָּא ה׳ אֱלֹהָיו, אַף נָשִׂיא שֶׁאֵין עַל גַּבָּיו אֶלָּא ה׳ אֱלֹהָיו.

ב׳בְּעָא מִינֵּיהּ רַבִּי מֵרַבִּי חִיָּיא: כְּגוֹן אֲנִי, מַהוּ בְּשָׂעִיר? אֲמַר לֵיהּ: הֲרֵי צָרָתְךָ בְּבָבֶל. אֵיתִיבֵיהּ: מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל וּמַלְכֵי בֵּית דָּוִד, אֵלּוּ מְבִיאִים לְעַצְמָם, וְאֵלּוּ מְבִיאִים לְעַצְמָם! אֲמַר לֵיהּ: הָתָם לָא כַּיְיפִי אַהֲדָדֵי, הָכָא אֲנַן כַּיְיפִינַן לְהוּ לְדִידְהוּ.

ג׳רַב סָפְרָא מַתְנֵי הָכִי. בְּעָא מִינֵּיהּ רַבִּי מֵרַבִּי חִיָּיא: כְּגוֹן אֲנִי מַהוּ בְּשָׂעִיר? אֲמַר לֵיהּ: הָתָם ״שֵׁבֶט״, הָכָא ״מְחוֹקֵק״, וְתַנְיָא: ״לֹא יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה״ – זֶה רֹאשׁ גּוֹלָה שֶׁבְּבָבֶל, שֶׁרוֹדֶה אֶת יִשְׂרָאֵל בְּמַקֵּל. ״וּמְחוֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו״ – אֵלּוּ בְּנֵי בָנָיו שֶׁל הִלֵּל שֶׁמְלַמְּדִים תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל בָּרַבִּים.

ד׳מַתְנִי׳ וְאֵיזֶהוּ הַמָּשִׁיחַ? הַמָּשׁוּחַ בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, לֹא הַמְרוּבֶּה בִּבְגָדִים. אֵין בֵּין כֹּהֵן הַמָּשׁוּחַ בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה לִמְרוּבֵּה בְּגָדִים, אֶלָּא פַּר הַבָּא עַל כׇּל הַמִּצְוֹת.

ה׳וְאֵין בֵּין כֹּהֵן מְשַׁמֵּשׁ לְכֹהֵן שֶׁעָבַר אֶלָּא פַּר יוֹם הַכִּיפּוּרִים וַעֲשִׂירִית הָאֵיפָה.

ו׳זֶה וָזֶה שָׁוִים בַּעֲבוֹדַת יוֹם הַכִּיפּוּרִים, וּמְצֻוִּוים עַל הַבְּתוּלָה, וַאֲסוּרִים עַל הָאַלְמָנָה, וְאֵינָם מִטַּמְּאִים בִּקְרוֹבֵיהֶם, וְלֹא פּוֹרְעִים, וְלֹא פּוֹרְמִים, וּמַחְזִירִין הָרוֹצֵחַ.

ז׳גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה בַּמִּדְבָּר הָיוּ שׁוֹלְקִים בּוֹ אֶת הָעִיקָּרִים, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: וַהֲלֹא לָסוּךְ אֶת הָעִקָּרִים אֵינוֹ סוֹפֵק?! אֶלָּא: שׁוֹרִין אֶת הָעִקָּרִים בְּמַיִם, וּמֵצִיף עָלָיו שֶׁמֶן, וְקוֹלֵט אֶת הָרֵיחַ וְקוֹפְחוֹ.

ח׳אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוּדָה: וְכִי נֵס אֶחָד נַעֲשָׂה בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה? וַהֲלֹא תְּחִלָּתוֹ שְׁנֵים עָשָׂר לוּגִּין, וּמִמֶּנּוּ הָיָה נִמְשָׁח מִשְׁכָּן וְכֵלָיו אַהֲרֹן וּבָנָיו כׇּל שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּלּוּאִים, וְכוּלּוֹ קַיָּים לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁנֶּאֱמַר: ״שֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ יִהְיֶה זֶה לִי לְדוֹרוֹתֵיכֶם״.

ט׳תַּנְיָא אִידַּךְ: ״וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וַיִּמְשַׁח [אֶת] הַמִּשְׁכָּן [וְאֶת] כׇּל אֲשֶׁר בּוֹ״, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה בַּמִּדְבָּר, כַּמָּה נִסִּים נַעֲשׂוּ בּוֹ מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף, תְּחִלָּתוֹ לֹא הָיָה אֶלָּא שְׁנֵים עָשָׂר לוּגִּין, רְאֵה כַּמָּה יוֹרָה בּוֹלַעַת, וְכַמָּה עִקָּרִים בּוֹלְעִים, וְכַמָּה הָאוּר שׂוֹרֵף, וּבוֹ נִמְשַׁח מִשְׁכָּן וְכֵלָיו וְאַהֲרֹן וּבָנָיו כׇּל שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּלּוּאִים, וּבוֹ נִמְשְׁחוּ כֹּהֲנִים גְּדוֹלִים וּמְלָכִים.

י׳וַאֲפִילּוּ כֹּהֵן גָּדוֹל בֶּן כֹּהֵן גָּדוֹל טָעוּן מְשִׁיחָה, וְאֵין מוֹשְׁחִים מֶלֶךְ בֶּן מֶלֶךְ. וְאִם תֹּאמַר: מִפְּנֵי מָה מָשְׁחוּ אֶת שְׁלֹמֹה? מִפְּנֵי מַחְלוּקְתּוֹ שֶׁל אֲדוֹנִיָּה, וְאֶת יוֹאָשׁ מִפְּנֵי עֲתַלְיָה, וְאֶת יְהוֹאָחָז מִפְּנֵי יְהוֹיָקִים, שֶׁהָיָה גָּדוֹל מִמֶּנּוּ שְׁתֵּי שָׁנִים. וְאוֹתוֹ שֶׁמֶן קַיָּים לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁנֶּאֱמַר: ״שֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ יִהְיֶה זֶה לִי לְדוֹרוֹתֵיכֶם״, ״זֶה״ – בְּגִימַטְרִיָּא שְׁנֵים עָשָׂר לוּגִּין הֲווֹ.

י״אאָמַר מָר: וַאֲפִילּוּ כֹּהֵן גָּדוֹל בֶּן כֹּהֵן גָּדוֹל טָעוּן מְשִׁיחָה. מְנָלַן? דִּכְתִיב: ״וְהַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ תַּחְתָּיו מִבָּנָיו״, נֵימָא קְרָא ״וְהַכֹּהֵן מִתַּחְתָּיו מִבָּנָיו״, מַאי ״הַמָּשִׁיחַ״? קָא מַשְׁמַע לַן דְּמִבָּנָיו דְּכֹהֵן גָּדוֹל, אִי הָוֵי מָשִׁיחַ – הָוֵי כֹּהֵן גָּדוֹל, וְאִי לָא – לָא הָוֵי כֹּהֵן גָּדוֹל.

י״באָמַר מָר: וְאֵין מוֹשְׁחִין מֶלֶךְ בֶּן מֶלֶךְ. מְנָלַן? אָמַר רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב, דִּכְתִיב: ״לְמַעַן יַאֲרִיךְ יָמִים עַל מַמְלַכְתּוֹ וְגוֹ׳״, יְרוּשָּׁה הִיא לָכֶם. וּמְנָלַן דְּכִי אִיכָּא מַחְלוֹקֶת בָּעֵי מְשִׁיחָה, וְלָאו כָּל דְּבָעֵי מַלְכָּא מוֹרֵית מַלְכוּתָא לִבְנֵיהּ, אָמַר רַב פָּפָּא אָמַר קְרָא: ״הוּא וּבָנָיו בְּקֶרֶב יִשְׂרָאֵל״. בִּזְמַן שֶׁשָּׁלוֹם בְּיִשְׂרָאֵל קָרֵינָא בֵּיהּ ״הוּא וּבָנָיו״, וַאֲפִילּוּ בְּלֹא מְשִׁיחָה.

י״גתָּנָא: אַף יֵהוּא בֶּן נִמְשִׁי לֹא נִמְשַׁח אֶלָּא מִפְּנֵי מַחְלוּקְתּוֹ שֶׁל יוֹרָם. וְתִיפּוֹק לֵיהּ מִשּׁוּם דְּרִאשׁוֹן הוּא! חַסּוֹרֵי מְחַסְּרָא וְהָכִי קָתָנֵי: מַלְכֵי בֵּית דָּוִד מְשׁוּחִין, מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל אֵין מְשׁוּחִין. מְנָלַן? אָמַר רָבָא, אָמַר קְרָא: ״קוּם מְשָׁחֵהוּ כִּי זֶה וְגוֹ׳״ – זֶה טָעוּן מְשִׁיחָה, וְאֵין אַחֵר טָעוּן מְשִׁיחָה.

י״דאָמַר מָר: אַף יֵהוּא בֶּן נִמְשִׁי לֹא נִמְשַׁח אֶלָּא מִפְּנֵי מַחְלוּקְתּוֹ שֶׁל יוֹרָם. וּמִשּׁוּם מַחְלוּקְתּוֹ שֶׁל יוֹרָם בֶּן אַחְאָב נִמְעוֹל בְּשֶׁמֶן? כִּדְאָמַר רַב פָּפָּא: בַּאֲפַרְסְמָא דַּכְיָא, הָכִי נָמֵי בַּאֲפַרְסְמָא דַּכְיָא.

ט״ווְאֶת יְהוֹאָחָז מִפְּנֵי יְהוֹיָקִים, שֶׁהָיָה גָּדוֹל מִמֶּנּוּ שְׁתֵּי שָׁנִים. וּמִי קַשִּׁישׁ מִינֵּיהּ? וְהָכְתִיב: ״וּבְנֵי יֹאשִׁיָּהוּ הַבְּכוֹר יוֹחָנָן הַשֵּׁנִי יְהוֹיָקִים הַשְּׁלִישִׁי צִדְקִיָּהוּ הָרְבִיעִי שַׁלּוּם״, וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הוּא שַׁלּוּם הוּא צִדְקִיָּהוּ, הוּא יוֹחָנָן הוּא יְהוֹאָחָז. לְעוֹלָם יְהוֹיָקִים קַשִּׁישׁ, וּמַאי ״בְּכוֹר״? בְּכוֹר לַמַּלְכוּת.

ט״זוּמִי מָלְכִי זוּטְרֵי מִקַּמֵּי קַשִּׁישֵׁי? וְהָא כְּתִיב: ״וְאֶת הַמַּמְלָכָה נָתַן לִיהוֹרָם כִּי הוּא הַבְּכוֹר״! יְהוֹרָם מְמַלֵּא מְקוֹם אֲבוֹתָיו הֲוָה, יְהוֹיָקִים לָאו מְמַלֵּא מְקוֹם אֲבוֹתָיו הֲוָה.

י״זאָמַר מָר: הוּא שַׁלּוּם הוּא צִדְקִיָּהוּ, הוּא יוֹחָנָן הוּא יְהוֹאָחָז. וְהָא חַד חַד קָא חָשֵׁיב, דִּכְתִיב: ״הַשְּׁלִישִׁי הָרְבִיעִי״! מַאי ״שְׁלִישִׁי״ – שְׁלִישִׁי לַבָּנִים, וּמַאי ״רְבִיעִי״ – רְבִיעִי לַמַּלְכוּת. דְּמֵעִיקָּרָא מְלַךְ יְהוֹאָחָז, וּלְבַסּוֹף יְהוֹיָקִים, וּלְבַסּוֹף יְכׇנְיָה, וּלְבַסּוֹף צִדְקִיָּהוּ.

י״חתָּנוּ רַבָּנַן: הוּא שַׁלּוּם הוּא צִדְקִיָּהוּ. וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ שַׁלּוּם? שֶׁהָיָה מְשׁוּלָּם בְּמַעֲשָׂיו. אִיכָּא דְּאָמְרִי: ״שַׁלּוּם״ – שֶׁשָּׁלְמָה מַלְכוּת בֵּית דָּוִד בְּיָמָיו, וּמָה שְׁמוֹ? מַתַּנְיָה שְׁמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיַּמְלֵךְ מֶלֶךְ בָּבֶל אֶת מַתַּנְיָה דוֹדוֹ תַּחְתָּיו וַיַּסֵּב אֶת שְׁמוֹ צִדְקִיָּהוּ״. אֲמַר לֵיהּ: יָהּ יַצְדִּיק עָלֶיךָ אֶת הַדִּין אִם תִּמְרוֹד בִּי, (שֶׁנֶּאֱמַר וַיְבִאֵהוּ בָּבֶלָה) וּכְתִיב: ״וְגַם בַּמֶּלֶךְ נְבוּכַדְנֶצַּר מָרָד אֲשֶׁר הִשְׁבִּיעוֹ בֵּאלֹהִים״.