חורב ק״אHoreb 101
א׳אבל בטרם תעפיל לעלות אל גרם המעלות של איש־ישראל הזה, השמר לך בראש וראשון מהשתמש שלא כהוגן עם הנטיה שלך הזאת — אצל היצורים העומדים למטה ממדרגתך, הלא ה׳ בעצמו התוה בעדם את הנבול הנכון להנטיה הזאת, לבל יתאוה כל יציר נברא יותר מהנדרש לו ומאשר הוא טוב לפניו — תשוקתם מעצמה לא תרחיק ללכת, ולכן התשוקה שלהם בעצמה תביא רק תועלת — אבל לא כן אצל האדם, כי יען על האדם החובה, להגביל בעצמו את הנטיה הזאת בחופש ובבחירה עפ״י חוק ה׳, ובאופן מאד נעלה עליו להפוך אותה מעבודה של עצמו לעבודת התבל כפי רצון ה׳, לכן מפני זה אצל האדם הנטיה הזאת איננה מגבלת בעצמה בשום גבול וקצב — ואם גם ההנאה הישרה שלו היא תמצא לה את הגבול בגופו אשר חליפות וצבא לו — הנה האדם עשה לו מצד אחד בתחבולותיו הנאות רבות מוכנות בעבורו ע״י כשרון האדם — אך על כלם ההתחרות והרדיפה להשיג את ההנאה ע״י אסיפת קנינים היא בלי קצב וגבול, יען כי ההנאה הזאת איננה הנאה של בן רגע ואשר תחלוף כרגע, רק היא התחרות והתאמצות לכונן ולהבטיח את ההנאה על זמן ״העתיד״ — לכן הנטיה הזאת היא בלתי מוגבלת כמו זמן העתיד בעצמו — ואם כן הלא נקל להבין, כי לאיש אשר מעצמו לא יציב לו גבולות לתשוקתו, באחרונה גם כל העולם כלו, גם זמן הנצח, ימעטו להספיק לו ולמלאות את תשוקת תאותו.
1