חורב קי״בHoreb 112
א׳נשמע נא את דברי ר׳ פנחס בן יאיר, אשר עלה על מרום הפסגה של גדל ישראל, איך יתאר ויציג לפנינו את המדרגות, אשר יעלה בהן איש החפץ חיים באמת ואמונה, וכה דבריו1לפי הנוסח של הירושלמי המובא ברי״ף ע״ז ס״א רי״ו.— תורה מביאה לידי זהירות, זהירות מביאה לידי זריזות, זריזות מביאה לידי נקיות (שולדלאזינקייט), נקיות מביאה לידי פרישות (להפריש עצמו מגבול החטא), פרישות מביאה לידי טהרה, טהרה מביאה לידי קדושה, קדושה מביאה לידי ענוה, ענוה מביאה לידי יראת חטא, יראת חטא מביאה לידי רוח הקדש, רוח הקדש מביאה לידי ״חסידות״ (הלא היא ההתמכרות לפעולת האהבה לזולתו). והרעיון בזה הוא: הידיעה הנאמרה בתורה ע׳ד תעודת החיים תביא ראשונה לדעת ולהכיר היטב את הרע ואת הטוב, והמדרגה הראשונה הלא היא הזהירות, להזהר מהרע ולהתרחק ממנו תכלית הרחוק, ואח״כ הזריזות לפעול בנפש חפצה ובזריזות את הטוב, והנה הזהירות מהרע בתחלתה סופה להיות נקיות (שולדלאזינקייט), כי תהיה תמיד סור מרע בחיים, עד כי לא יוכל לבוא לידי פעולה ומעשה, באופן אם בפרישות (ענטהאלטזאמקייט) בחיים החיצוניים, להקל ממך הנסיון וללכת מנגד להחטא, להבדל ולהתרחק מקרבתו, בעוד כפי האפשר תפרוש עצמך לפעמים גם מהמותר לך, אם הדבר ההוא עומד הנהו בקרבת הדבר האסור — ומני אז תבוא למעלת ״הטהרה״, הטהרה שבלב ושבמחשבה! עד כי היא לא תניח אותך, כי יעלה גם בלבך שום רגש קל בדבר חטא ועון ורעיון פגול, אז תגיע למדרגת הקדושה, אשר בקרבה כל תאוה אסורה בטלה ומבוטלת מעיקרה, ומהמדרגה הזאת תגיע אל עוד מעלה ומדרגה אל מעלת הענוה, אשר בה כל ״גאוה״ בטלה ומבוטלת מעיקרה, ואתה בהכנעת עצמותך, בענות צדק, הנך יודע רק את היחס והדבקות אשר לך עם ה׳ והתבל — ואז תשגה חיל, ובהתרוממך במעלה כזאת אל תירא ואל תחת עוד משום דבר רק מהחטא והעון — יראת חטא — ותבקש תמיד להתרחק ממנו תכלית הרחוק — וכל המדות והמדרגות האלה מביאות אותך לידי ״רוח הקדש״, כי בעמדך כה על פסגת המדרגה, אז תשיג ותכיר את החיים ותכליתם, הנך צופה על הכל ועל כל רגע מחייך, ובבינה יתרה, אשר חנן לך ה׳, תכיר ותחוש בו את הטוב והאשר — ובכח כזה וברוח כזה הנך ״חסיד״ — איש אשר בעד עצמו כלא הוא בעיני עצמו, וכל מציאותו ופעולתו יקדיש כלו כליל בעד אחרים וחיה יחיה רק בעד האשר, אשר יביא בחוג התבל אשר מסביב לו—שים לבך להתבונן בשנים האלה: א) כי כל מעלה ומדרגה של ההתאוששות הפנימית ערכה עליה רק ע״י ״עשה״ ״ולא תעשה״ של ״סור מרע״ ״ועשה טוב״ בחיים החיצוניים.— ב) כי הפרישות (ענטהאלטזאמקייט) הוא רק מדרגה חיצונית וקודמת אל מדרגת החסידות הגבוה מעל גבוה עליה אשר זאת האחרונה — החסידות — היא העולה על כל המדרגות הראשונות — לכן דע לך מה היא מדת ״חסידות״ ואל תשגה במובן השם ״חסיד״ — לבל תדמה, למצוא אותו באנשים כאלה, שהמה מתגדרים רק במדת ״הפרישות״ לבד, ואשר המרה הזאת — הפרישות — גם בעצם טהרתה, היא רק מדרגה תחתונה תחת מעלת החיים הנקובה בשם ״חסידות״— ומה גם, כי עליך להיות נזהר במאד, לבל תכשל להוקיר ולכבד תחת פרישות נאמנה רק את הפרישות המדומה או את הצביעות.
1